אין בי כוחות יותר.
לכלום.
השנה הזאת הרגה בי כל חשק ורצון לחייך.
הלכתי להקיא.
בתקווה שזה יעביר את המגרנה.
אם לא פסח עוד שבועיים
הייתי מתאשפז בעצמי במחלקה עם הפרעות קצב והתמוטטות עצבים
באמת, אבל באמת שאני לא נהנת יותר מהלימודים האלה
האמת שאני כבר לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נהנתי מהלימודים
ללי הסובלת הלכה לישון