החופש הזה נגמר מהר מידי. לא הספקתי למצמץ ואיך שכבר אני אמורה להתכונן למחר. עוד שבוע מתחיל. הפעם זה יהיה שבוע קשה. מעכשיו יהיו שבועות קשים, עייפים, מעצבים והזמן פשוט לא יזוז.

ביום שלישי אני נכנסת לכירורגית. ב18/5 יש את הבוחן המעצבן ביותר ביקום. לא התחלתי עדיין ללמוד. צריך לחשוב איפה אני מצליחה לדחוף גם את זה.

אני כבר לא בטוחה אם החופשים האלה עושים לי טוב או רע.

הימים עוברים, ועכשיו פתאום הכל מחניק

מרגיש כאילו הלב שלי מחסיר פעימה

מחכה לפעמים,

לפעמים מתייאשת.

מחזיקה את עצמי חזק חזק!

רק לא להשבר!