חדר מואר עם נורה ג'ונס ברקע

פרחים ושוקולד מפוזרים על הרצפה

יין ותפוזים על שולחן קטן

אגרטל עם ורדים אדומים

אדומים כדם

כמו היין שנשפך לפני שנה

הזכוכיות של הבקבוק עדיין על הרצפה

היא הקפיאה את התמונה לנצח

יושבת בפינת החדר

מחכה

מחכה רק לו

מחכה שהוא יבוא

היא השאירה הכל איך שהיה

כדי שכשיחזור לא ירגיש בשנה שעברה

מביטה בשוקולד היבש שעל הרצפה

על הפרחים הנבולים

על הורדים היבשים

והזכוכיות הספוגות כבר בדמה

כל כך הרבה פעמים שכחה שהם שם

צלקות קטנות על כפות רגלייה

היא רגילה כבר לכאב הזה

הוא חלק מחייה

וכל פעם מחדש עולה אותו הרגע לראשה

הזכרון לא בוגד בה

היא זוכרת כל תזוזה

כל מילה, כל צעקה

"שבי?!" הוא צעק עלייה עם בקבוק של יין אדום משובח בידו הימנית.

הוא אף פעם לא שותה יין אדום חשבה לעצמה,

הוא היה שיכור.

המומה וכואבת התיישבה על השולחן הקטן שעליו היו מונחים תפוזים ועוד בקבוק של יין אדום.

"אני עוזב, את משגעת אותי!" צרח לעברה.

דמעות עלו בענייה

שתקה, כמו תמיד שתקה.

"תגידי את קולטת, אני עוזב,לתמיד! יש לי מישהי אחרת!" ולגם עוד לגימה מהיין.

מביטה בשעון בדממה,

מפחדת להוציא מילה מהפה.

"למה את שותקת?!" צרח לעברה והעיף את הבקבוק על הרצפה.

הרעש של הזכוכית המתנפצת על הרצפה הקרה הקפיץ אותה מהמקום.

"את תמיד שותקת כשלא צריך, את רואה זה מה שמעצבן אותי!" אמר בזלזול ויצא..

והיא יושבת בחדר המואר עם נורה ג'ונס ברקע

פרחים ושוקולד יבש מפוזרים על הרצפה

יין והתפוזים על השולחן הקטן

והרסיסים מהבקבוק שנשבר

והיא עדיין באותה פינה,

 מחכה!