די נמאס...

אולי צריך כבר לסיים עם הפרק הזה בחיים שלי

לכל התחלה יש סיום, לא?

אז אולי הגיע הסוף גם להתחלה הזאת

ממש לא יודעת מה אני רוצה

אני מרגישה כאילו אני כותבת מחובה מסויימת

אני כבר לא כותבת כדי לשחרר רגשות

כבר אין לי מה לכתוב

לא מרגישה כלום בזמן האחרון

וגם אם כן

אז לא מצליחה להוציא אותם החוצה

אולי פשוט הכל נגמר

אולי אני צריכה משהו חדש

או שפשוט זה נמאס

כמו כל דבר אחר בחיים שלי

מכל דבר נמאס לי בסופו של דבר

אפילו מאנשים

ככה זה אני

תמיד צריכה חידושים

או פשוט צריכה להיות לבד

למרות שאני נורא מפחדת מבדידות

אבל לא הבדידות של אין לי אף אחד

ואף אחד לא מזיין אותי

בדידות שכולם מסביבך ואתה מוקף באנשים

אבל אתה יודע שאף אחד מהם לא באמת שם בשבילך

ולא איתך.

זאת הבדידות הכי מפחידה בעולם

אני לא מפחדת להיות לבד מבחירה

אני הרבה פעמים מתבודדת

אבל תמיד אני יודעת שיש אנשים בחוץ

שאכפת להם ממני

וזה כבר פחות מפחיד.

ממש לא החלטית אני בזמן האחרון

אולי זאת עוד תקופה

תקופה שאני אולי צריכה להתרחק מהבלוג

מהמקום הזה

מהאני שפה

ולהוציא את עצמי החוצה...

בזמן האחרון הכל מוזר

אני לא יודעת עם רע או טוב

אולי פשוט בסדר

נוח כזה לבנתיים

בזמן האחרון אני זו שעוזרת

אני זו שתומכת

אני זו שמעודד ומנסה להרים אנשים מהתהום

לא אני למטה

פתאום לא אני זו שבוכה וצריכה עזרה

למרות שלפעמים גמני נשברת

אבל מצליחה לאסוף את עצמי חזרה

אולי התחזקתי עם הזמן

אולי הבלוג עזר

האנשים החדשים שהכרתי פה

אולי, אולי

הכל בגדר של אולי

שומדבר לא בטוח

אז אולי אני אפסיק לכתוב למזן מה ואחזור

אולי אני אמשיך לכתוב כאילו כלום

ואולי... אולי אני פשוט אסגור.....

אולי

שלי, אני אוהבת אותך נורא!

אני מתגעגעת המון!

את לא מאמינה כמה שאני מודה לך על הכל

את המלאך שלי!

תודה