ושוב אני בוכה

אני הקרה והרדודה

הרעה לכולם

האטומה

שלמרגלות רגליי נופלים חללים

קורבנות הקרבות

שבין אני לעצמי

והדמעה החמה הזולגת על לחיי הקרות

על נשמתי המתה

רק קופאת מרב הבדידות הקרה

הכאב הנורא שפורץ ממני

הזעקות הנואשות

נואשות לטיפת הבנה

והכאב הבוהק

מסנוור אותי עד עיוורון

עיוורון מכל תחושה אחרת

מלקבל אהבה

ודמעות הכאב זולגות וזולגות

מעוורות אותי מלראות

מלהרגיש

חסומה לכל העולם

רואה רק חשכה

עוורון נצחי

למה כולם חושבים שאני כ"כ אטומה

למה כולם חושבים שאני לא רוצה שיאהבו אותי

אני בדיוק כמו כולם רוצה לחוות את ההרגשה הזאת

להיות נאהבת ולאהוב

למה כולם שופטים אותי כ"כ מהר

נמאס לי מכולם!

פשוט תעזבו אותיייי

יש אנשים שנועדו להיות לבד

ואני אחת מהם...

ועם זה אני לומדת לחיות...

לאט לאט

זה קשה

אבל מתישהו אני אתרגל

"אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאתה או על מי שאני
מחפשת מגע שימלא אותי

רק לא להיות לבד

אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאתה או על מי שאני
מחפשת מגע שינחם אותי"

(דנה ברגר-בוכה לך)