שלום, קוראים לי ליאל
ואני מכורה.
מכורה לקעקועים. אחרי גמילה של כמעט 5 שנים, נשברתי שוב, ואני בדרך
לעוד קעקוע.
שלא תחשבו שאני איזה מפת דרכים, מקועקעת מכף רגל עד ראש. יש לי כולה 2
קעקועים, אבל אם זה היה תלוי רק בדחף העז הזה שלי, נראה לי היו כבר הרבה יותר.
הכל התחיל מסימניה קטנה שקיבלתי מתנה
סימניה של טינקרבל, מאז ומתמיד הסיפור שאני הכי אהבתי זה היה פיטר פן.
הילד הנצחי, ומכל הדמויות – הכי אהבתי את הטינקרבל כמובן
תמיד אמא שלי הייתה צוחקת ואומרת שאני דומה לה.
כבר מגיל 12 כשראיתי את הציור על הסימניה – אמרתי לאמא "זה יהיה
הקעקוע שלי"
כמובן שזה היה וטו בבית – קעקועים זה מחוץ לתחום
אבל אני תמיד הייתי בשלי, "זה יהיה הקעקוע שלי"
בגיל 16 וחצי, אני וחברה שלי התקשרנו למכון לקעקועים קבענו תור
ויום לפני אמא שלי נשברה. היא באה איתי... אמרה שאת זה היא לא מפספסת
אני עשיתי את הקעקוע שחלמתי עליו כבר מגיל 12. את טינקרבל היקרה
שמתנוססת על הגב שלי בגודל של 15 ס"מ
משם הדרך כבר הייתה מובנת – זה הפך למחלה.
את טינקרבל בהתחלה עשיתי רק כמו מסגרת, לא רציתי הצללה
אח"כ נשברתי ועשייתי הצללה.
אח"כ עשיתי קעקוע של דרקון ברגל
אח"כ עשיתי פירסינג בטבור
ואז רציתי לעשות עוד קעקוע – אבל פה כבר הצד הפולני של אמא שלי התעורר
"אני אעיף אותך מהבית"
נכנעתי. ריסנתי את עצמי, אמרתי טוב לבנתיים אני אפסיק.
כעבור 5 שנים, כל הגוף שלי מגרד כבר!!! אני רוצה רוצה רוצה לעשות
קעקוע
אמא שלי כבר התייאשה "תעשי מה שבא לך!"
וכמובן שבפסח הקרוב אני הולכת לעשות את ה"מה שבא לי!" =)
לא יכולה כבר לחכות!!! זה בוער לי בכל הגוף!!
אני חולמת על הקעקוע הזה כבר איזה שנתיים, ציירתי אותו כבר בכמה
ורסיות, ולשם שינוי הוא יהיה צבעוני.
אהאהאה התרגשות!!! אני בעננים!!!
והבא בתור יהיה קעקוע של לוטוס, עוד לא סגורה לגמריי איזה מהציורים שציירתי יהיה.
תמונה להמחשה =)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
