בגרות במתמטיקה, ז"ל! היאח למועד ב'!!
רק רציתי להגיד תודה רבה למורה היקרה שלי קטי (אמן תמותי!) שהבאת אותי עד הלום עם נכשלים ציון מגן מאוד בשמיים(67) התמיכה שלך, האכפתיות, הרצון לעזור וללמד! פשוט תודה לך!
אה וכן מי שלא הבין... זה ציניות!
מועד ב' HERE I COME
בזמן האחרון אני מרגישה כאילו הכל קורס לי.
הכל פשוט נשבר לי. אני לא מצליחה לעשות שומדבר בצורה נורמלי. חסר תועלת.
לאנשים שסיביב רע. כולם בדכאון. לכולם משהו לא בסדר. כל אחד עסוק בשלו ובצרות שלו.
אני מנסה לעזור. להקשיב. לעודד. לעשות משהו. וכל מה שאני מקבלת זה רמיסות, עלבונות. אדישות וקור רוח.
יש מצב שרק אני רואה את זה ככה.
גם אני פעם הייתי אדישה, קרה ומגעילה.
אבל תמיד הערכתי את אלה שניסו לעזור לי. תמיד הודתי להם והייתי מוכנה לתת להם הכל! רק בשביל שיבינו כמה שאני מעריכה אוהבת ומודה להם שהם שמים עליי בכלל...
למה הם לא כאלה גם.
או שאולי זה רק אני. אולי אני פשוט צריכה להפסיק. אולי גמני לא בסדר. בעצם אני לא בסדר גם. אבל עדיין. נמאס!
רגע מה כבר קיץ?
והעניים האלו לא יראו יותר
והשפתיים האלו לא ינשקו יותר
והיופי שלך יתמוגג באפלה
וחושך יפול עליי
במכה גדולה
ורעד יעבור בגופי
וחולשה אותי תביס
וכל יום שיעבור חלק ממני ימות.
וטיפות קטנות של גשם
ישטפו את כאבי
ודמעות של תקווה ירפו אותי.
כשמשעמם בשיער זה מה שקורה...

או כן אני חושבת ששכחתי איך אוהבים.
תעזור לי!
והלב שלי ריק
והמיטה שלי גדולה
יכולתי לקרוא למישהו
שינגן לי קצת בחצוצרה
והחיוך שלי מת
והחדר עצוב
ויכולתי לקטוף תפוחים
ויכולתי לספור כוכבים
בראש שלי יש קרח
וקוץ אחד צומח
צורח לי בתוך הראש
נסגרת לי בתוך עצמי
מתי כבר יגמר כל זה
בראש שלי זמזום כזה
צורח
והדם שלי מר
והצחוק שלי נגמר
יכולתי לקרוא למישהו זר
שינגן לי קצת
והריקוד שלי מכור
והחשק עצור
ויכולתי לקטוף תפוחים
ויכולתי לספור כוכבים
בראש שלי יש קרח...
(דנה ברגר-והלב שלי ריק)