יום אחד טיילתי אם אמא

ראיתי פרח ורכנתי לקטוף אותו

אמא אמרה שאסור לקטו פרח מוגן

אז שאלתי "למה פרח אסור לקטוף ואת ראש הממשלה מותר?"

זה קטע שהקריעו היום בטקס בבית ספרי ואנ מצטערת עם לא כתבתי אותו נכון אבל כך אני זוכרת אותו..

4 בנובמבר, 1995. עוד 25 ימים מאז חגגתי את יום הולדת 3 שלי.

אני לא זוכרת את אותו היום.

חלק מהחברים שלי עוד זוכרים את הבכי ואת מבטי הוריהם אבל אני לא.

אני לא זוכרת!

אבל קשה לי. קשה לי בדיוק כמוכם! אם לא יותר

4 בנובמבר 1995 היה ערב שלם בו התכנסו כל עם ישראל (מלבד קבוצה מסוימת שלא אפרט את דעותי עליה) לתמוך בהכמי אוסלו (הסכמי אוסלו הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל ובין אש"ף -הארגון לשחרור פלסטין, כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים).

ערב זה היה ערב אדיר! ערב מלא בשמחה ושייכות ותמיכה!

איך הוא נגמר כך?

רבין נרצח על ידי יגאל עמיר הרוצח הנתעב!

קשה לי לכתוב את אותיות שמו.

הוא מגעיל ואיום!

על הרצח ועל הרגשותי לא אפרט עוד

כי מה שחשוב לי לדבר עליו הוא על משהו אחר אולי שרובכם לא מודע אליו

מה שרציתי להתעמק בו הוא הקונספירציות על רצח רבין.

חשוב לי לדבר על זה כי אולי זה יראה צד אחר של הסיפור, אולי דעתכם קצת תשתנה או תקשבלו נקודות שונות למחשבה..

אני יכולה לאמר בכנות שאצלי זה שינה משהו

ושום דבר לא בטוח.

אני לא יגיד לכם מה לעשות אבל כדאי ומומלץ מאוד לקרוא את זה

הקונספירציות (לקוח מתוך ויקיפדיה):

ירוק= לא מסכימה בהחלט

צהוב= מסכימה

פירוט בסוף..

תאוריות שלפיהן יגאל עמיר הוא הרוצח

לפי אחת התאוריות, תכנן השב"כ לביים נסיון רצח פוליטי שיופנה כלפי הנהגת השמאל, על מנת ליצור לה אהדה בקרב הציבור. לשם כך מצא השב"כ את יגאל עמיר, שאכן חפץ לבצע התנקשות ביצחק רבין מתוך השקפת עולמו הימנית קיצונית. על השב"כ מוטל היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות ולכן יכול היה יגאל עמיר להמתין בחניית האח"מים מבלי שישאל על כך ויבורר מה מעשיו במקום. כך גם מוסברת נוכחותו של הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה ממנה צילם דווקא את ירידתו של רבין במדרגות בתום העצרת, כשמצלמתו הייתה מכוונת רוב הזמן לכיוון המדרגות ולא לכיוונים אחרים.

ישנם הסוברים במסגרת תאוריית הקונספירציה, שאפשר היה להציל את רבין אולם מישהו החליט שהסיכון לחשיפה הוא רב מדי לכן הניח לרבין לדמם למוות. מכונית ראש הממשלה הסתובבה 22 דקות ברחבי העיר עד שרבין נפח את נשמתו. רק אז הוא הובל לבית החולים "איכילוב".

ישנם שייחסו את ביום הרצח או את השינוי בתוכנית לשמעון פרס, בין השאר בטענה ששמעון פרס ביקש למנוע מרבין, שאצלו החלו לעלות הרהורי חרטה על הסכמי אוסלו, לסגת מהסכמי אוסלו.

בנוסף יש תאוריות הטוענות כי יגאל עמיר היה מלכתחילה סוכן שב"כ.

******אחת הנקודות המעוררות את תאוריות קונספירציה אלו, היא המסתורין האופף את פעולותיו של אבישי רביב. לפני הרצח רביב נחשב לאחד מהקיצוניים שבין פעילי הימין אולם לאחר הרצח התברר שהוא סוכן שב"כ, המכונה "שמפניה". רביב היה בקשר טוב עם יגאל עמיר******

תאוריות שלפיהן יגאל עמיר אינו הרוצח

למרות שיגאל עמיר עצמו הודה במעשה הרצח, שיחזר אותו ומעולם לא הביע חרטה, יש הטוענים שלא הוא רצח את רבין. לפי גרסה זו, יגאל עמיר כלל לא ידע שלא הוא הרוצח או שלחילופין, הופעל עליו לחץ כבד להודות ברצח.

על סמך חלק מן התאוריות הטוענות כי יגאל עמיר אינו הרוצח, כדוריו של עמיר היו כדורי סרק. קביעות אלו נשענות על סדרה של ממצאים לכאורה, בין השאר על עדויות של קריאות: "סרק, זה לא אמיתי" שנשמעו בזירת הרצח מיד לאחר הירי, על עדויות של תוצאות המעבדה המשטרתית, לפיהן לא נתגלו שרידי ירי על כפות ידיו של יגאל עמיר, וכן בהסתמך על הבדיקות הבליסטיות להערכת מרחק הירי, לפיהן אחד הקליעים נורה מטווח מגע, טווח שיגאל עמיר לא הגיע אליו הן על פי העדויות בשטח, והן על פי קלטת הרצח שצולמה על ידי קמפלר. לאחרונה חלה התפתחות חדשה בנושא, ואף הוגשה לבג"ץ עתירה, הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של פרופ' יהודה היס בפרשת רצח רבין. טענת העותרים היא כי רבין נורה לראשונה דווקא במהלך הנסיעה, לאחר יריות סרק בכיכר. על-פי תרחיש זה ("תאוריית הכדור הראשון"), רבין נורה בחזהו מכדור בודד בזמן הפינוי למטה השב"כ. רק לאחר קביעת מותו של רבין ב-22:30, נוספו, על פי הטענות, שני פצעי הירי בגבו של רבין שיוחסו ליגאל עמיר. עם השנים התפרסמו מסמכים שונים הנטענים כמסמכים מקוריים של בית החולים, המאששים, לטענת המפרסמים, את התאוריה שלהם על הרצח. בית המשפט העליון, דחה את העתירה בטענה שטענות העותרים היו כלליות ופעמים סתומות, ואין ביסוס לטענה של מניפולציה בדו"חות הרפואיים.

****"עדות" נוספת לטענה זו, נשענת על צילומים מטקס ההלוויה של רבין, אשר בהם נראה דף ובו מילות "שיר לשלום", אשר הושר מעל הבמה בעצרת בערב הרצח. הדף שהיה מקופל בכיס מעילו של רבין נראה מוכתם בדם, ובו חור של ירי (לטענת תומכי תאוריה זו). היות שהסרט של קמפלר מראה כי יגאל עמיר עמד מאחורי גבו של רבין, הרי שאף לא אחד משלושת הכדורים שירה יגאל עמיר נורה אל חזהו של רבין, ולכן החור בדף נוצר מאוחר יותר. לבסוף, צילומים מהלוויה מראים כי בדף ישנו חור אחד בלבד, בעוד שאם אכן היה הדף מקופל לארבע בכיסו של רבין בזמן הירי, היו נוצרים בו במקרה של מעבר קליע דרך הדף ארבעה חורים.*****