מחפשת מקום
שאין בו אנשים שמתים
שאין בו אנשים קרים
שאין בו אנשים מעליבים
שאין בו אנשים מגעילים
שאין בו אנשים אנוכיים
שאין בו אנשים כלל...
מחפשת מקום ריק
ריק מחיים
ריק מאהבה
ריק משנאה
ריק מאכזבה
ריק משמחה
ריק מעצב
ריק ...פשוט ריק
מחפשת ..
ולא מוצאת.
מוצאת רק דמעות
דמעות שזולזות וזולגות וזולגות..
מרטיבות את הפנים שמביעות ריקנות
שמביעות כאב
צער
אכזבה
אהבה
שמחה
הן מביעות הכל אבל בצורה ריקה.
הדמעות מדברות במקום המילים
מספרות כאבים כאבים, רגשות רגשות
מספרות על צער שלא נגמר
מספרות על אכזבה
מספרות על אהבה
מספרות עלי
מספרות את סיפור חיי
הדמעות מלוחות ומביעות את המרות שבכאב..
על הצער הקיים על הקיום הריקני
לפעמים מרוב כאב אין טעם לדמעות
כי המועקה כבר חדרה לנשמה, פנימה..
מזדחלת לשם לאט כמו עוד אבן שנדבקת ללב
לב מלא אבנים, שכל אבן גורמת לו להתקשות עוד ועוד
עד שיהפוך ללב של אבן..
חסר רגשות, חסר התחשבות
חסר לב
אדם ללא לב זה טוב
לא כואב לו
נראה
לי
כדי לאמץ
אדם ללא לב
אף אחד
לא יכול לבוא אליו בטענות
כי הרי יגידו הוא חסר לב
הרי ממילא אין לו לב
אין לו רגשות
אין לו כולם
ריק
ריק מלב הוא אדם מת
או מפח..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*נטיעה*