החכמה היא לא לחשוב על זה

 לפחות זה ככה אם אתה ספיידרמן.

פעם

לפני איזה 5 שנים.

יצא לי לראות תסרט הפופליסטי "הסוד".

כסטודנט לפיזיקה היה לי דיסוננס של פסאודו-מדע. אמריקקי ומגניב, כל מיני דוקטורים ואפקטים. ביטלתי את רובו, עם חלק הסכמתי, אבל צורת ההצגה לא נראתה לי.

בלי קשר ,כבר אז התחלית להתנסות בכל מיני סרנדיפיטי ויתר צירופי מקרים יוצאי דופן. אם פעם כשזה היה קורה הייתי מייחס את זה לטבע הבחירות ההזויות שלי במצבים ובאנשים יוצאי דופן.

חבר יזם טען בפני שאלו מתרחשים כמדד להתקדמות שלך. 

הייתה לנו שיחה מוזרה וגיקית על איזו אנקדוטה על השפה האלפית (שטולקין המציא), ותוך חצי שעה מצאנו את הבן אדם היחיד בארץ (ראש התא למד"ב ופנטזייה, שבכלל מחיפה) שאשכרה מדברת אלפית מתחת לבית.

לא יחסתי לזה יותר מדי משמעות דאז. אבל אני חושב שזו הפעם הראשונה שלמדתי לזהות את הארוע, בקטגוריה מסויימת. שמתי לב שזה קרה.

ככל שפיתחתי את תשומת הלב שלי, מהר מאוד גיליתי שזה באמת נכון.

זה מדד למשהו. להתקדמות שלך, למהירות שלך, לכיול של האנרגיה שלך.

עם השנים למדתי, זה אפשרי לברוא ע"י התכווננות, ולא דווקא ע"י פעולה.

שאם התודעה פתוחה לאפשרות מסויימת, הרי שאינסוף האפשרויות ביקום יזמנו לך את הסיטואציה, לעיתים כמעט מיידית.

שלא תמיד קיים קשר סיבתי לארוע הלא סביר, וגם אם כן, אז הרי שהוא לא קשור לתובנה והפרספקטיבה לתוכה אתה מקריס את המשמעות מאינספור האטומים המרקדים.

זה אך ורק קשור למה אתה מודע, ומכאן למה שאתה רואה.

מה לעזעזל??

לדוגמא, החלטתי שאני צריך לקנות קטנוע. הבנתי שאין לי מושג מה ואיפה.. ואיך וכמה עולה ומה לעזעזעל שואלים ואת מי.

תהיתי אם לטייל לאיזה מוסך, להרים טלפון לחבר, או לקנות איזו חוברת אופנועים, לקרוא פורומים או משו.. זה הרגיש לי מסובך וארוך. 

צריכה להיות דרך יותר פשוטה...חשבתי, והחלטתי לתת ליקום לענות לי בצורה האופטימלית שהוא ימצא לנכון.

להתכוונן, לאו דווקא לפעול.

סוג אחר של החלטה.

20 שניות לתוך ההחלטה, חלפתי ליד קטנוע למכירה, האטתי קלות את קצב הליכתי...ומייד הגיע מר-קטנוע, שהוא גם בעל מוסך (שם יש עוד קטנועים בשבילי), והסביר לי הכל, וענה לי על כל השאלות שלא ידעתי שצריך לשאול, פירט לי דגמים, נתן לי מחירים, מחירונים, טלפונים והכל. 

זמן לזימון הידע הרלוונטי - 2 דקות.

אבל מה יותר מרשים?

באיזשהו שלב הבחנתי שככל שאני חווה יותר קסמים, יותר עוצמתיים, כך היכולת שלי לעלות רמה מתאפשרת יותר בקלות.

ונתן בהם שמות:

1.קסם מעוצמה ראשונית - הטיית כוונה

ביטוי מוכר יותר של יכולת זו אפשר להגדיר כמכירות, נילופים, פיקאפים מתודולוגים, וכיול גבוה לרמזים של שפת הגוף , שיקוף ותנועה.

2.קסם מעוצמה שנייה- ישום זולתני

לחש לאדם הנכון את המשפט הנכון בזמן הנכון, ופרוייקטים אדירים יצאו לפעולה. עם או בלי שמך, ויישמו את שהוגדר. שיתופי פעולה בין עשרות ומאות אנשים, הכל מרמיזה קלה למספר אינדיבידואלים קטן מאוד. (מניפסטציה של 1-2 סדרי גודל למעלה)

קסם מעוצמה 3 - זימונים של חומר

כן, זה קורה. זה אפשרי.

אחלוק 2 מקרים. בעלי גוון מיוחד, שהתרחשו עקב מה שאפשר לקרוא לו התעסקות במטא.

ספר כישוף א'

לפני קצת יותר משנה, שמעתי לראשונה על האי-צ'ינג, ספר הדיבנציות הסיני.

מסתבר, אחד העתיקים בתבל. (בן 3-4 אלף שנים)

לפני שהוליווד החליטה שגם 2012 זו הרי סיבה טובה לפוצץ מרכזי אוכלוסייה בצורות מרהיבות', טרנס מקנא המופלא חזה את התאריך ל"קץ ההיסטוריה" שאותו חישב מאיזה פרקטל שהוא ראה בספר.

מסתבר שהחכמים הסינים מדטו לנו-מיינד (כמו שבודהה לימד), ומצאו סוג של זרימה במרכז האי-קיום. את הזרימה הזו של "זמן" או "שינוי" הם מידלו ב64 "הקסגרמות".

לזמנים שונים יש ביטוי שונה. והזמן הוא מחזורי.

אבל מה תכלס עושים את הספר דיבינציות?

מחכים לירח מלא/אורנוס מביט על השמש/ חג או ארוע כלשהו ושואלים את האי צ'ינג שאלה. 

הכיצד?

זורקים קובייה גדולה במיוחד (או כל תהליך אקראי אחר בין 64 אפשרויות), מקבלים מספר והולכים לקרוא על ההקסגרמה הרלוונטית. באסטרולוגיה יש 12 מזלות, להם יש יותר.

סבבה.

36 שעות אחרי שהתוודעתי לקיומו של הספר, ומבלי שאף אחד ממכרי מכיר את הנושא, ישבתי בסלון וסיפרתי את שלמדתי לחבר (אני חושב שזה היה נסיך, הכהן הגדול של המאיה).

חצי שעה אחר כך הופיע לפתע ישרו-לנדית חמודה שלא שמעתי ממנה לפחות חצי שנה. סתם, הייתה באזור, כמסתבר והחליטה לקפוץ.

היא באה עם מתנה. מסתבר שבדרך אלי, היא ראתה איזה ספר סיני מוזר. והחליטה שמכיוון שאני סיני (רבע, עלק), היא תביא לי אותו.

והספר? נכון מאוד. 

האי צ'ינג.

אחד הספרים הנדירים, ההזויים, העתיקים, והקסומים. שבטח אם הייתי מחפש בחנויות או בספרייה לא הייתי מוצא.

היא הביאה לי.

ספר כישוף מספר 1, זומן בקסם. 

למה?

כי נהייתי מודע אליו.

מה יצא לי בהטלה?   "מהפיכה".

ספר כישוף ב'

אברהם אבינו התחיל את כל הקטע המונותאיסטי. "קום ולך לך מארצך ומבית אביך את הארץ אשר אראך".

החליט על ברית "המילה". ובסך הכל התחיל קטע מאוד פופלארי.  (שושלת הנימולים!)

[אברהם מסביר לאורחים הנחמדים על הצורך במילה.]