החכמה היא לא לחשוב על זה

3 שעות של סלסלה
אחרי שעתיים של טאקוונדו.
ולקינוח שעתיים של חברותא וסוציאליזצייה על ארוחת ערב ,פיצה ופלירטינג ספורדי עם בנות המין הבולט ,וכאילו שזה לא מספיק גם קביעת המשכיות פרוקרסטינצייה לימים הבאים.
איך אני אמור ללמוד עם כל ההפרעות האלו.
אני שונא את הקיץ. כל השדיים האלו מפריעים לי להתרכז במה שבאמת חשוב.
להתרבות.
את הקשרים הנוירוסינפסיים במח שלי,הכוונה. לא להעלות את ההסתברות להסתובבות כמה חצאי גנום פוטנציאליים שלי בעתיד.

נראה כאילו מתוך כל הבנות שאני לא מכיר האחוז שחם להן מדי בבגדים מלאים / יוצרות קשר עין של יותר מ3 שניות / אומרות שלום מחוייך ומבוייש / לוחצות יד ליותר מ10 שניות במרחק שאוכל להריח להן את השיער בבית השחי - עלה פלאים לאחרונה.

זה הכל קונספירצייה להרעת מצבי האקדמי.
אני רק מקווה שאמצא את האשם לפי שהקיץ הזה יפרע גם לי את האיזון ההורמונאלי ,ואהפוך..לאחד מהם.

ואז שוב אחזור להסתובב עם פנקס קטן וסודי שמכיל רשומות כמו

מיכל -רזה ,בלונד,ריח רע מהפה

שלומית -קול של גבר ,שמנה ,מתעדת יפה בפיזיקה

לירז - אוהבת בנות ,לא יצאה מהארון ,עושה טובות

חבל שרק אחת מהן באמת קיימת במציאות..