החכמה היא לא לחשוב על זה

אז מה פה קורה פה ?

לאחר יותר מעשור שעמותת ישראבלוג הזניחה לחלוטין את ישראבלוג, נתנה לטכנולוגיה להדרדר ולבאגים להצטבר. ביצעה שינויים מבניים שרק גרמו להכל להראות גרוע יותר ולאט יותר..הם החליטו להקצין. כנראה משעמם להם.

יש לי פה פוסטים עם אלפי תגובות ספאם של בוטים, ללא שום אפשרות לסנן או לנהל כך שלא אקבלן, וכל וורדפרס באמהרית מגרסאת 2009 הוא יותר משוכלל ויציב ממה שהם נותנים לנו פה.

שלא לדבר עם העיצוב המוביל של הבלוג ושל עמודי הנחיתה שלא השתנו במיוחד ב..12 שנים האחרונות?

באגים בעורך, בתאימות מול הדפדפן, בסטטיסטיקה הלא אמינה ובחוסר אפשרויות אינטגרציה עם כל רשת חברתית שצמחה אחרי 2006.(ואלו שלפני הוסרו)

חסר גם תמיכה טכנית או מוקד לפניות, ושום הטמעה של איזושהי יכולת מעבר למה שהיה כאן בתחילת שנות האלפיים.

אותם באגים נשארו, פשוט אנחנו, הקהילה, למדנו לסבול אותם.

אני יודע שעלות האחזקה של אתר תוכן קיים היא זניחה, ובזניחה אני מתכוון כמה עשרות עד כמה מאות שקלים בחודש, בהגזמה של ממש.

עלות האחזקה של איש שירות קהילה אחד (יש רק עובדת אחת בישראבלוג), הוא וודאי לא מהגבוהים.(וחבל)

להפטר ככה ולהשמיד את הנכס הדיגיטלי הכי חשוב של עמותת ישראבלוג? כדי לחסוך פרוטות? או כדי לבטל את הקהילה הגוססת, שנאחזת בשינייה כדי להשאר בתקשורת. מה קרה, מישהו פה העיז לרשום תכנים פוליטיים? מה אנחנו וואלה/ידיעות?

הגריעות הקולוסליאלית של הצעד הזה, במיוחד מהסיבות שהם נתנו, ובמיוחד לאור השירות המזעזע והתחזוקה הלא קיימת, מביאה אותי למסקנה נחרצת...נענע10 הוא דינוזאור אינטרנטי ישראלי, ממש כמו מעריב וידיעות אחרונות הם איבדו כל קשר עם המציאות ופח האשפה של ההיסטוריה ממתין להם בלוע פעור.

אני כמובן מגבה תכנים,  ומקווה שיבוא יום וימצא לנו בית חדש.

לו היו שואלים אותי, הייתי מעביר את כל הבלוגים פה לפלטופרמת וורדפרס, וגם היית עושה את זה בעלות נמוכה מכמה שעלה להם להחליף את הקפוצ'ינו במשרדי ההנהלה, בעשור האחרון.

כ"בלוג השנה" וואטאוובר מתישהו, אני נותן לעצמי את הזכות לקרוא להנהלה של גוף המדיה הזה - גרועים אנכרוניסטים מפגרים ולא רלוונטים.

כאילו באמת מתחת למינימום האפשרי יש פתח לעוד יותר מינימום, וכל הכבוד להם שהצליחו למצוא אותו.

כאחד שעזר לנהל קמפייני תקשורת קהילתיים, אני יודע מקרוב עד כמה קלולסים מנהלי המדיה בקומבינה בתאגידים הסטגנטיים והלא יצירתיים האלו יכולים להיות, וכמה הם זקוקים לאנשים זולתם שיגידו להם מה לעשות. (רק בטון הנכון, כך שישמע שהם אמרו את זה)

בין היתר, גם מהסיבות האלו (באגים, אי תאימות דפדפנים, איבוד מידע, ספאם, חוסר יכולת אינטגרציה  נפילת שרתים וכו') לא כתבתי כאן כבר מספר שנים.

ועדיין, חרון באפי, שעשרה אפצ'י לא יעזרו לי להוציא אותו.

אז אם מישהו שמה בהנהלה, נמאס לו מליקוקים של כפיפים, אתם מוזמנים לשתף את הפוסט הזה ולתקוע לו אותו בחזה עם להב דיגיטלי.

לטעמי, חוסר ההבנה של הערך העצום שיש לארכיון החצי חי הזה, הוא לכשעצמו עילה לפיטורין.

יום יבוא, והאנלפבתיים האינטרנטיים שנתנו את ההוראה הזו מתוך מצוקה של אי עשייה, יתחרטו על מעשיהם או יתלו בכיכר העיר.

או כמו שאמרתי כאן כבר לפני הרבה מאוד שנים, אין סוף לטיפשות האנושית.

אני הולך לחרבן.

יום טוב.

נ.ב: כמקובל לפי מה שכתבתי כאן על התנהלות המנהלים, פונקציית גיבוי הבלוג לא עובדת.

אני הולך להשחיז את הלהב בשירותים.

יש לכם ניתוקים בגינטרנט? רוצים להתקשר לכוכבית-משהו ולדווח על תקלה?

חישבו שנית.

גילוי נאות - הכותב אינו חלק ממאגר טובות-ההנאה או הקמפיין לבילבול דעת-הקהל של החברה האמורה. למען האמת בקושי אינטרנט יש לו בבית.

. . נוק.... . .נוק....

...שלום! וברוכים הבאים לשירות הלקוחות ..פיטפוט שמיטפוט...ושיגולי-דעת...להלן כמה סיבות שעושות אותנו אדירים!

(נא המתן 30 שניות)

... ..פרוסקי, אל ארבייעה....

לעברית, נא הקש 7. לפורטוגזית, נא הקש 8...(עוד 20 שניות)

-7..

<כן כן! ועכשיו חדש! 40 שניות מתלהמות של נאום מכירה למוצר לא רלוונטי.>

סמייל-איזהכיפלי-להיות-לקוח-אינטרנט-זהב-מהיר-012-פרטנר-שלום!

נא השאר דרוך למענה, בעוד נשמיע לך מוזיקה מעצבנת. (המתן עוד 12 שניות)

הפוגה מטעה...

-הלו?!

טרלה לה טרילילי טרללה. (המתן עוד 70 שניות)

[לוחץ 0 בצורה אקראית ומחזיק אצבעות]

אם אתה מעוניין בחבילת שיחות לחו"ל לחץ 1. (מה הקשר?)

אם אתה מעוניין בשדרוג חבילת שיחות לחו"ל לחץ 2.

אם אתה מעוניין בכרטיס אוטובוס לאילת לחץ 3.

אם אתה מעוניין במנוי חודשי ל"הארץ" לחץ 4.   (למה כולם דוחפים את העיתון הזה בטלמרקטינג? כי אפחד לא קונה אותו אחרת?)

אם אתה מעוניין בהאזנה לתוצאות סקר-שביעות-רצון לחץ כוכבית או המתן.

...[פיהוק גדול]

המערכת לא מזהה בחירתך.

-סעעמק...כוכבית 8, 1 (?)

...שיחתך מועברת לשירות לקוחות.

[יש!!]

...נוק...נוק...

המוקד סגור כעת.    (כוסשלראבאק, אז למה לעזעזל המתנתי על הקו 7 דקות??)

[מתקשר מחדש למספר הסודי שהכנתי מבעוד מועד]

...נוק....מוזיקה אחרת.  (עוד 40 שניות)

[הולך לשירותים וחוזר, בתקווה להספיק בזמן לסוף המוזיקה]

.. ..נא הקלד 6, או נתק את הקו. [שיט..]

-6

נא הקלד בחירתך כעת.

-6!!

המערכת זיהתה את בחירתך כ6, לאישור לחץ 1, לביטול לחץ 2.

1...

אם אתה מעוניין בשרות, נשמח לעמוד לשרותכם בימי ח' עד ט' בין השעה 2 ל 3:30.

לא כולל שבתות, חגים, ימי מועד, הפסקות צהריים או עכשיו.

[עצבני, הולך למדף ופותח את ספר הכישוף העתיק שמצאתי על פסגת הר בטיבט]

-סולמית 8, כוכבית-כוכבית 7, 1 

 (?)

..

תמיכה טכנית שלום. 

[יש!! זה עבד!]

לידיעתך, זמן ההמתנה הינו ארוך מהרגיל. 

נא הקלד את כל נתוני הזיהוי שלך, כולל ספרת הביקורת ולאחריה הקלד #ולמית.

-סעעמק...0..6...1... .. סולמית.

[אספר לכם סוד מקצועי - זה לא שהם מתכוונים לעשות משהו פרקטי עם הנתונים
האלו, המטרה המרכזית של האלגוריתם שירות לקוחות הזה היא שלא תשים לב שהשמש
הנעימה בחוץ, עומדת לשקוע.]

סמייל-איזה-אדיר-השירות-שאנחנו-נותנים-אינטרנט-זהב-מליון-מגה-שלום, מדברת סיתוונית.

-שלום.

מספר ת.ז בבקשה?

-הצילו, לא עובד לי כבר 4 שעות! שעה מתוכם על הקו איתכם#@!!

סתוונית: גם אתה סובל מניתוקים באינטרנט?

-כן!

אלגוריתם תמיכה טכנית שלב א' ("לך תחפש")

אם נתקלת בתקלה כלשהי, אז הרי שהיא :

1.ידועה / זמנית / אזורית                   (= לך תחפש)

2. תכבה ותדליק כל דבר עם מתג               (= לך תחפש + תתקשר אלינו אח"כ אם יש לך אומץ)

3.נחזור אלייך שבוע הבא עם הצעה לשדרוג.        (= לך תחפש + יחזור אלייך נציג מכירות שיודע לקבל אמצעי תשלום, ותו לא)

עדיין לא עובד?

להלן

אלגוריתם תמיכה טכנית שלב ב' ("צרת רבים חצי נחמה")

רק תדע שהתקלה קיימת בכל הארץ/ באזור שלך/ בכל יום שלישי

כמו כן, אין צפי לתיקון התקלה.

זה שלכאורה, לכולם תמיד יש את התקלה אמור לנחם את הלקוח, ובעיקר להוריד אותו מהקו

אם הוא לא יורד מהקו נתן להוסיף את משפט המפתח "אנחנו כרגע לא תומכים, כי יש תקלה".

(אחרי הכל זה רק הגיוני, לא? הרי למה שיתמכו אם יש תקלה?)

לעקשנים מביננו, קיים גם

אלגוריתם תמיכה טכנית שלב ג' ("תסמונת סטוקהולם")

אם התקלה אינה אזורית, אז הרי זו אשמתך /אנו לא תומכים בתקלות / למרות שאתה משלם לנו, עלייך להתקשר לחברה אחרת כדי לקבל שרות/  לך תקנה "כבל רשת" ותחבר בין קופסא א ל'קופסא ב' או להפך ותתקשר שוב

צא מהבית תכבה ותדליק את אספקת המתח החשמלי לכל הבניין או השכונה (לפעמים זה עובד)

אם כל אלו לא פתרו את התקלה הודע ללקוח שיש לו וירוס בכל המחשבים, והצע לו את חבילת הקיר-אש במבצע פרימיום מיוחד ללקוחות VIP

נספח שירות לנציגים בכירים

אם הלקוח נשמע עצבני הפעל תוכנית מגננת מותג ד' ("זריקת אחריות טוטלית")

א. אם הלקוח טיפש, פאסיבי או פתי

הבטח ללקוח שתתקשר מחר כדי לראות אם הכל הסתדר. זכור, הלקוח לא יודע מי אתה.

ב. אם הלקוח דומיננטי, מאיים או בעל פז"מ של יותר מ5 שעות מצטבר על הקו

הצע שמדובר בתקלת חומרה באחד מהמכשירים (מומלץ מכשיר שאינו באחריות החברה כמו הנתב או המודם או המזגן), ובקש מהלקוח שישלח צילום מסך של תצורת הנוריות על המכשיר בזמן התקלה.  רוב הלקוחות ירגישו אשמים כי הם לא יבינו / ישכחו מזה ברגע שיחזור להם הקו / שלא יוכלו לשלוח צילום מסך כי אין להם אינטרנט.

ואתה תמיד תוכל לטעון שלא קיבלת את הצילום / שישלחו אותו שוב / שניתן בקלות לראות מהנוריות שהתקלה לא אצלכם.

כדי לעבור למחלקת "שירות-מהיר-ואדיב", נא נתקו את הקו באופן כללי.

תודה ולהתראות.

ועכשיו!! חדש!!#!@!!!

בין הראשונים שיציעו ספקית אינטרנט חלופית תוגרל מתנה-במבצע-טריפל-משודרגת-דלוקס-חינם-ללא התחייבות...:)    [*כוכבית]

נ.ב- תודה לנציגי החברות תקשורת המצויינים על כל ההשראה שהם נתנו לי. ועל השעות מחיי שלעולם לא אקבל בחזרה.

[לא כולל דמי משלוח, ביטוח משלוח ועמלת-אגרת-ביול-חוזרת בסך 17 שקלים, פר תקופה*]

סתם עוד 48 שעות.

חיי מרווה הפיגמנטים, האיש והמותג.

סטיילינג

ארבע, לא עוד מעט חמש שנים שאני לא צופה בטלווזיה. לא בשום סדרה, בקושי בחדשות של הסופשבוע. בבית אין לי טמבלוויזיה כבר 4 דירות ברצף. כלומר, לפעמים יש קצת בסלון, אבל אני לא יושב שם, לפעמים יש אנטנה אבל היא לא מכוונת. לא קורא עיתונים, לא מתעניין במיינסטרים. לא משתין על טרנדים. הכל שבלוני, הכל לעוס, הכל אותו הדבר.

80 אחוז מהתוכן של עיתוני-היום מטרתו היא לשמור את הציבור במצב של פחד. לא סתם קוראים להם "אדומונים". שיקנו, שיבקשו עזרה.

פעם הייתי קבור לי בעולם הטכניון חסר הבנות, בעולם קונספטים פנימי מוזר. מנסה לכתוב פוסט בלי שום עריכה, ישירות לתוך קופסאת הטקסט. למה מה כ'פת לי.

והנה, אני חוזר מפגישת סגנון עם זוג סטייליסטיות, הנה אני מתחבר לכל אנשי המדיה, הנה אני גר בשנקין כבר שנה, בלוג השנה של 2006, בלוג החודש של ינואר 2008.

הנה, אוטוטו, אני שם. כוכב מיינסטרים עולה.

(פיהוק)

סאותפארק

קונה לי חצי מנת פאלפל, רעב ואין כסף. מנת פלפל מזדיינת, אפילו לא משביע, עולה 15 שקל, עם פחית שתייה, 20 שקל.

כלומר, בארץ אם אתה עובד שעה (ומשתכר לפחות מינימום) אתה מקבל בקושי ארוחת צהריים מהאוכל הכי זול ולא משביע האפשרי. בארה"ב על 20 דקות עבודה של מהגר לא משכיל בלי שפה אתה מקבל המבורגר ענק, שתייה, סלט, פאי והסתיידות עורקים. קשה, קשה לחם עבודה.

למרות האיורים המפגרים של כיתת מלאכה בכיתה ו', סאות'פארק פשוט סדרה קורעת מצחוק...מבריקה, פתלתלה, מפתיעה, יצירתית ומופרעת מאוד.

בטח כמות הסמים שהיוצרים עושים שם לא הייתה מביישת אף סטארטאפיסט עם אגו טריפ פוסט-גיוס.

כמסתבר אורך שרשרת היצירה, מרגע תחילת הבריינסטורמינג ועד להסרטה אורף פחות מ5 ימים...תיתוח ברמה.

יזמות

אני כבר לא מרשים ת'צמי.

כותב תוכנית עסקית על מיזם א' בבוקר, וכבר קופץ לפגישה עסקית על מיזם ב' בצהריים.

כל היום עסוק במחר, אבל תקוע בהווה. מבזבז זמן על מקסמי שווא. עד שאחד מהם יתפוס.

אגב יזמות טכנולוגית, מזמן לא כתבתי על קצת רכילות בבלוגספירה.

זוכרים את אריקון?  בלוג מפעם. מורבידי, מתנשא שבנה לעצמו קהל דרך רימוי של מד הכניסות בישראבלוג. אחד הבלוגים היחידים שמתקרבים לרמת ההתנשאות, הניהליזם, הציניות והאיכות שיש לכם פה ב"חכמה היא לא לחשוב על זה"....

אחה-ם.

בחולופן, הוא הצהיר כחלק מהמניפסט מטרה לחיים שלו שהוא מתכוון לעשות 5 מליון דולר ב5 שנים. והנה 4 שנים אח"כ, הוא הצליח. בטח מילא את הסכום הזה לפחות 3 פעמים. (מה גם שלבן אדם יש את הרזומה הכי מרשים שקראתי בחיים)

כמות הרעיונות, הסטרטאפים, המיזמים, העסקים והעבודות שאני קשור אליהם מטממטת לי את החושים. כל כך הרבה פוטנציאל, עשיר על הנייר כבר כמה פעמים.

שורף את הנייר כדי להתחמם בחורף. אין משכורת. חאלס. כמה אפשר לרכב על הגל הזה, כל ההצעות האל ושזורמות לא מזיזות לי את קצה קצהו של החוי בלאט. ססעמק. נמאס לי לשחק בקקי. בכאילו. בנדמה לי. אני לא עשיר מספיק בשביל להמשיך במשחק הזה.

אני צריך לחם, ואני צריך אותו אתמול. לא "החברה תבשיל תוך כמה חודשים", ולא משרות רעב מעפנות עם פוטנציאל.

לכל כך מעט אנשים יש חוש לעסקים, ואכן הם תקועים במרוץ העכברים.

אבל יש יתרון במיינסטרים, שימוש בתשתיות קיימות. משלמים שם ממש טוב.

אני מתחיל לשקול ברצינות התכנסות וויתור, פשרה על משרה מלאה באיזו חברה משעממת. לעשות מה אומרים לי, בתקווה במשרה חלקית, ולקבל את העשירון העליון שלי בחזרה.

עצלנות צריכה תשתית כדי להתאושש, ותשתית מייעלת את המוטיבציה לברוח ממנה.

מי או מה יתפוס אותי עד אז אלוהים גדול, אבל הראיונות כבר התחילו.

חבר שאוהב להחליף איתי ציטוטים אמר שמתי שאתה מרגיש נח להראות חלש, אז אתה בשיא כוחך. אז הנה.

חרא. חיות של מליוני דולר שטות מעלי, לפחות פעם בשבוע מאינסוף מקורות שונים, מנסה לקפוץ, להתלות על אחד מהם. כל פעם נופל עם קמצוץ פרווה ביד. עם כמעטים. עם טעם של עוד. 120 מיילים מחכים שאקרא אותם, הכל אותו חרטה.

שבוע ראשון וראיון אחד. שבוע שני וכנראה איזה 4.

נמאס.

מחפש עבודה.

מוכר את נשמתי.

מזל טוף!

אני בן 25. וואו.

כבר צברתי מספיק תובנות על-זמניות לגבי מי אני, מה אני, מנין באתי ולאן אני הולך. והעולם וכאלה.

(עדיין תוהה על הפורמט של הספר, כדי למנף את ההלם הציבורי לכיוונים חיוביים)

אז מה עכשיו?

עכשיו אני בעיקר מנסה למקסם את חוויה אנושית זו, שנכפתה עלי.

שזה בעיקר אומר יחסים בין אישיים. בנות. אהבה.

ארועי מפתח ב3-4 ימים האחרונים:

קבעתי פגישה עם מישהו בעל פטור מינזטרופיה מהפסיכיאטר, סוף שבוע ספונטני באילת עם חצי אסיאתית עם פירסינג בכל המקומות הנכונים, כבר שבוע שלישי שלא מצאתי דירה במרכז תל אביב, חתולות דו מיניות יפיפיות שעושות ב.ד.ס.מ ואורגיות על בסיס חודשי, טכניונית שהכרתי באותו הערב נשארת לישון אצלי.

סקסי.

שלשום, אחד הפרקים היפים במסע בין כוכבים, בו דאטה מלמד את ביתו האנדרואידית בת השבועיים על החיים, גרם לי לבהות מהורהר במשך שעה, עד שנתפס לי הצאוור.

פילוסופי.

כותב אלגוריתמים להנדסת בינה מלאכותית עד 4 בבוקר.

יצירתי.

בדיוק סיימתי לצפות ב"אהבה קולמביאנית" בפעם השנייה. סרט מדהים ומרגש.

בכיין סנטמינטלי.

חצי שבוע. אך האם זה מייצג?

אם כן, אז את מה?

עוד הוכחות אמפיריות:

חבר רשם בכרטיסו שבאתר הכרויות, "אל תפנו אלי יא מגעילות" ב3 דרכים שונות, כך שהוא מקבל הצעות מין ישירות או עקיפות לפחות פעם בשבוע. הכרטיס הרגיל והמתחשב שלי לא קיבל ולו פנייה אחת. בכמעט 3 חודשים.

אז שיניתי.

אז מי אני?                     (גם ככה האאוטינג של הבלוג הזה מוגזם)

אני דפוס אנרגיה בעל יכולות חישה עצמית.

די חרמן.

גופי בן 25 שנים ו9 חודשים.

גיק הארד-קור.   (אמר לי אחד הגיקים הכי גדולים שאני מכיר)

סטודנט בטכניון. כמעט תואר ראשון בפיזיקה.

שיער ארוך. התמונה פה בצד היא באמת שלי.

מדען בדם. טכנולוג בנשמה.

מבריק. מהיר.

(צנוע, עניו. לא משקר.)

פיזית, לא מסוגל לתרום דם.

פריק רציני של פילוסופיה, קורא המון על הנושא, שלדעתי הוא הנושא היחיד שבאמת קיים...

זה כנראה התחביב הכי עקבי שלי במהלך כל חיי.

רוצה ללמוד לצייר.

כנה מדי לטעמם של רוב האנשים.

משתעמם מהרוב המוחלט של האנשים.  ויודע להסתיר את זה.

מזלזל באקדמיה ובכל ממסד חסר ביקורת עצמית ככלל אצבע, אך מבין שהציבור הרחב שואף לאסמכתאות רשמיות.

מתנשא.  משתדל להסתיר את זה.

מוזר, שונה ואינדבידואליסט מאוד. קל לי להסתיר את זה.

נוטה למאניות.  נהנה מהן.

עובד בסטארטאפ צעיר ומגניב שישנה את העולם.

שומע הכל, מטרנסים וקלאסית ועד בריטני ספירס וביט סולו.

מתחלחל מהמח הנשי. כנראה שאני סוג של הומו מנטלי.

אומרים שאהייה הראשון שאצא עם אישה-סייבורג. הם כנראה צודקים.

מאמין שאהייה איש-משפחה טוב. כמו אבא.

לא מאמין בשמירת טינה.

סולד מהמשחקים המאולצים שבנות מרגישות צורך לייצר.

מאוכזב מהעולם.

מהמקום שיש לאנושות בו, מהנבערות של האנשים בתוכו, ובעיקר מהנשים שבו. 

אני שונא מתעב Small talks.

מוכן להתפשר אם מדובר בסוג של דייט והסאב-טקסט המיני הוא מה שמדבר. 

לדעתי:

הכי מרגיז  - יומרנות.

הכי נדיר - אמפתיה מתוך כח.

הכי נפוץ - צרות אופקים וקבעון מחשבתי.

פגוע רגשית, ולכן גם פגיע.

ממהר להודות בטעויות.

אין הרבה דברים שבאמת יכולים להחמיא לי, או לפגוע בי.

מאוד קשה לי למצוא אנשים שמרשימים אותי. שלא לדבר על בנות.

שלשום נתתי לראשונה את המספר טלפון שלי כ"מרווה הפיגמנטים", ולא לבחורה.

                                           (ילד טוב טכניון 2007) 

משתדל לתת לאנשים לנסח דברים שאני כבר יודע. זה טוב לתקשורת ולאגו שלהם.

מתחשב.

שואף לצמצום האגו והבדלנות איפה שניתן.

היום בחלום נשאלתי: "אז אתה יותר ביולוגי או יותר מאושר?"

זה הניסוח הכי טוב ששמעתי, והשאלה הפתוחה הזו הזו אכן מגדירה אותי ואת הלבטים שלי היטב.

שכבתי, כנראה, עם קצת יותר מ12 בחורות.

התאהבו בי לפחות 4 נשים. אחת הציעה נישואין.

אני התאהבתי באחת. שקלתי להציע לה נישואין.

מערכת היחסים הכי ארוכה שלי נמשכה11 חודשים. 

היא הייתה מאוד אינטנסיבית וטעונה. נפרדתי ממנה 4 פעמים במהלך הזמן הזה.

היא לימדה אותי שאנשים שלא חוו אהבה בילדותם, לא יודעים איך לאהוב. ולא יעזור כלום, זה קטע נוירולוגי.

זה כנראה הדבר העצוב ביותר שלמדתי על בני אדם.

אני מחזיר בשאלה סדרתי. וגם מחזיר בתשובה סדרתי.

נואם בחסד. (עם גושפנקאות רשמיות)

מאמין פאנטי של דת הסינגולריות.

מואר. במובן ההינדי של המילה.

יש לי אינספור תחומי עניין, כולם לא פופלארים בעליל.

אני "מאלו שכותבים בויקיפדיה". בתקופות מסוימות, באובססיביות אפילו.

מגניב מהממוצע.

קארחניסט-בלגנים-לפרצוף-אח-שלך טרנסים עד הבוקר.

חבר הכי טוב של ערסים.

בחיים לא עשיתי סמים קשים, למרות שבהנתן מספיק חופש לעיכול החוויה, אשמח להתנסות.

מעדיף מסז' טוב על פני סקס, מכל בחינה אפשרית, גם הרבה יותר קשה להשיג אחד.

לפעמים אני מניאק.

אין לי חברים ממש טובים, וזה חבל.

יש לי מוסר עבודה בעייתי.

צריך ללמוד להתמקד.

-צריך ללמוד לכתוב מניפסטים בצורת תסריט ודיאלוגים?

 כן, בהחלט. אמר מרווה.

- גם אני מסכים.

.

נהנה להוקיר תודה.

אוהב ללמוד ולהשתנות.

יודע ומבין הרבה יותר מדי בשביל טובתי האישית.

בורות היא בהחלט סוג של אושר. חבל שכל כך קשה לבחור בה מתוך ידע.

המשפט הזה הוא המשפט הכי המפחיד שתקראו אי פעם.  ואתם יודעים בדיוק למה.

אוהב לדבר על מדע, פילוסופיה ועתידנות שעות ברצף. מכיר אולי 2-3 אנשים מתאימים לכך.

לעיתים, קופץ למסקנות מהירות מדי על אנשים.

לפעמים, שוכח שהם צריכים זמן לעכל את שאני אומר, וחושף יותר מדי.

צריך ללמוד לקבל אמונות של אחרים, במיוחד כשהן שקריות לגמרי.

זה עושה אותם מאושרים, ובתגובה מושהית, גם אותי.

יזם עסקי מתלמד.

מהפכן חברתי בדם.

רוצה להקים ולהנהיג כת. 

אני גם אעשה את זה, עדיין מנסה לנסח דרך בה לא ידעו כלל שזה קרה.  

מתפשר על ישראליות.

מאמין שהאושר שלי מותנה בנשים, ושנשים איכותיות נפוצות יותר בחו"ל.

בקושי נמשך למראה של הבחורה הישראלית הממוצעת. אני פשוט אפתי כלפיהן.

כדי להיות מאושר באמת, סביר שעלי לעקור לסביבה עם דמוגרפיה גנטית שיותר מתאימה לטעם שלי.

באמת שמוכן למערכת יחסים. מחפש אהבה.

אוהב חיות.

מוקסם מנמלים.

מקסים ושרמנטי. רגיש ומתחשב. בוכה בסרטים.

מנסה ללמוד להיות אמפתי יותר.

מתלהב מאוד מ-Body modification, מכל סוג שהוא. כנראה עוד מגיל 10.

מתחלחל למראה דם.

זוכר לפחות חלום אחד ביום, וער בלפחות חלום אחד בשבוע.

רוצה לעוף. מאוד.

הכי מפחיד אותי - לאבד יכולות קוגניטיביות, או להשתגע.

ניהליסט אבסולוטי.

מאמין שבני אדם הם נשאים זמניים לצורת החיים היחידה שבאמת קיימת.

באכזבות הולכות וגדלות, אני כבר שנים מחפש מנטור, או מישהו שאוכל לשאוף אליו, וללמוד ממנו.

כותב המון, לא רק כאן.

חושב שהקיום האנושי הנוכחי קטן, עלוב, סופי ומאוד לא מספק.

לומד לחיות עם זה.

ככל שהזמן עובר ואני מתבגר, כך אני מוצא עצמי פחות ופחות סרברלי, ויותר רגשי.

נכסף.  אולי יותר מבין את הזולת, בהנתן שנסיון החיים שלי גדל להכיל דברים דומים לשלו.

אני מקווה שזה עושה אותי בן אדם טוב יותר.

"אין דרך לגן עדן, גן עדן הוא הדרך."   (בודהה)

החיים שלי עמוסים מדי. יותר מדי עבודה, לימודים, יציאות, רעיונות לסטאראפים, תוכניות ופגישות עסקיות, בנות לטעום, מיומנויות לרכוש, חדר כושר להזכר בגוף שלי , וויקיפדיה לבלוע. אין לי זמן.

הייתי אולי 7 שעות אונליין רצוף היום לכל מיני מחקרים אסוציאטיבים.

הסקרנות שלי הורגת לי החתול.

כשיהיה לי אחד חדש אקרא לו "דוגיטו" (שזה בטח ביפנית סוג של טונה על חזה של תיכוניסטית עם קוקיות) כי לחתול הקודם קראתי "דוגי", ואז הוא ..אה..נעלם בנסיבות יזומות.

אגב חרדים, הם כל הזמן מפחדים שערומות יקפצו עליהם מהאינטרנט אם הם יתחברו. 

אז הנה, תראו מה מצאתי.

דוגמניה? לא.

סתם סטודנטית אקראית בת 22, היא אוהבת גלידה, ג'אז ובולבולים לבנטינים.

עכשיו מי מהכונפות במזרח התיכון המחורבן הזה בכלל מתקרבת לליגה שלה??!

נכון מאוד, אף אחת.

כלומר, אף אחת מלבד המשלחת MBA מהולנד שמגיע בעוד 6 שעות לטכניון. *

אני מקווה שהמגפה ההיא הרגה להם את כל הזכרים, ואם לא בהחלט צריך להנדס אחת.

אה, ושיהיו נמוכות לעזעזל!

מה הקטע עם הגזע הארי, למה הם חייבים להיות כל כך עליונים?

אני צריך לייצר תשתית כלכלית מתאימה ולעוף מכאן.

העולם כל כך גדול, עשיר ונפלא. המדינה הזו כל כך קטנה, ענייה ומחורבנת.

אני לא שומע חדשות כמעט אף פעם, מתוך חוסר עניין טהור. דיסאמפתיה לתשתית שרירותית שלא בחרתי.

האינטרנט מתכנסת במהירות מסחררת לטכנולוגיות שיהפכו אותה לבלתי נראית, מאיצה את הבניית הנוחות.

סניפי תמונות של אתרים מרחפים ליד הלינק, Second Life שמכיל את כל הכלכלה האנושית ב-כאילו מצליחה לייצר מליונרים בדולרים אמיתיים מעסקאות וירטואליות טהורות ,תכנים דינמיים למחצה מתוך דרוג גולשים בזמן אמת, פורנו של נשים שקיימות רק במחשב, 60 אלף אמריקקים שמתפרנסים רק ממכירות אונליין...

הסינגולריות קרובה!

מצד שני, היא תמיד קרובה. מה אני מתלהב.

"לא כל מי שלועג לכבלים משתחרר מהם." כתבה פעם בבלוג שלה המעצבת שלי.(תתחדש! תודה.)

ואז היא הלכה ושיחקה אותה זונה נעלבת שלא מתחילים איתה, ונעלבת כשכן.

נשים.

לפחות היא מודעת לזה.

הצעתי את נשמתי למכירה פומבית בEBAY היום.

כבר התחלתי לייצר באז דיגיטלי מסביב לענייין כמיטב דרכי בקודש, אבל אז יפי הנפש האלו מחקו לי את היוזר. מה קרה, אפשר לחשוב שעשיתי עסקה עם השטן או משו.

כמסתבר יש להם איסור על מכירת חלקים מגוף האדם, וזה איכשהו קשור. כתבתי להם שיראו לי איפה יושבת הנשמה בגוף ואני אסכים להחזיר להם את הכסף.

בינתיים, נעשה את המכירה הפומבית פה.

נשמה טהורה, חדשה קומפלט מהאריזה, כוללת המון מעשים טובים, מבטיחה מקום בעולם הבא למי שכל חייו חרא בעולם הזה, 12 שקל משלוח. לא כולל חילוץ קורפורלי.

תכל'ס כמה הייתם משלמים עבור חולצה איכותית שכזו? .

הצעה ראשונה 10 שקל.

* המשלחת הייתה מאוד מאכזבת הורמונאלית. עסקית, הם יותר התלהבו מאיתנו מאשר אנו מהם, מפתיע.