בוא נחלק את השאלה הזו ל2:
המשמעות היא של החיים- החיים נוצרו כתוצר ממנטי להנצחה עצמית, כלומר מטרת החיים היא די פשוטה. מטרת החיים היא לא למות.
אם אתה עלול למות, אז טכניקה טובה, היא לעשות עוד עותקים כמוך, זה מקטין את סיכויי המוות.
אורגניזם גנטי שמנסה יותר חזק, ויותר טוב להשיג מטרה זו מחבריו יפיץ את צורת החשיבה שלו בכל עולם בו הוא יהיה קיים. וזהו. פה זה נגמר.
בני אדם, על כל היומרות והמורכבות לכאורה שלהם, הם רק תופעה מקומית חולפת של תהליך קוסמי-גנטי כללי.
כל היצורים החיים בעולם הזה הם צינורות.
לצינורות יש חור כניסת חומרי גלם בצד אחד, וחור פליטת שפכים בצד השני.
עכשיו לכו להתפשט ולהביט במראה. רואים איך כל הגוף שלכם נבנה מסביב לצינור קקי?
אם לא מצאן אותו, אתן מוזמנות לשלוח לי תמונות. אני תמיד שמח לעזור.
חוק יסוד בפיזיקה הוא שהיקום מנסה תמיד להגדיל את הכאוס. האי-סדר מנסה להרוס אינפורמציה מולקולארית, והחיים מנסים לשמר את התבנית הכימית בה הם נמצאים.
החיים, אם כך, סותרים את החוק השני של התרמודינאמיקה, והם עושים את זה דרך מטבוליזם אינסופי של כל החומרים שבסביבה, שאת התבניות שלהם הם הורסים. הם אוכלים כל הזמן.
כל צינור חיים שכזה מכיל 2 פתחים, אחד נקרא פה, והשני נקרא רקטום.
בין הפה לתחת ישנה מערכת עיכול שכל מטרתה היא הרס של תבנית האינפורמציה של החומרים שהיא ספגה, לפרק פחמימות לסוכרים, ולפרק חלבונים לחומצות אמיניות, כדי לתקן מחומרי הגלם הללו את הגוף שניזוק מהסביבה החיצונית, כדי שהוא יוכל לבנות עוד פחמימות וחלבונים. כדי שאז המערכת תוכל לבלוע עוד חומרי גלם כדי לתקן את הנזק שהיא צברה בזמן שהיא עיכלה כדי שהיא תוכל....לאכול ..
אם אתה יווני, או סתם לומד רפואה אז תוכל לקרוא לתהליך הזה שימור ההומיאוסטאזיס.
חלק מהתולעים היו יותר יעילות מחבריהן, ופיתחו רגליים בין הפה לאנוס כדי לנייד את הצינור. (נא להביט במראה) חלק אחר היה אפילו יותר משוכלל ופיתח מעין אנטנות חישה למזון, ושם אותם קרוב לפה, כדי לכוון אותו יותר טוב.
מנגנוני החישה האלו הלכו והשתכללו, והתמחו בסוגי אנרגיות שונים. העיניים מחבבות קרינה אלקטרומגנטית בספקטרום האור "הנראה", והאזניים "שומעות" אנרגיה קינטית מולקולארית – גלי לחץ במדיום של האוויר.
תולעים שידעו למצוא אחת את השנייה ולשתף פעולה נהיו אפילו עוד יותר מוצלחות, כי הן הגנו על מאגר גנים דומה מאוד שהוכל בגוף שלידם.
לאחר כמה זמן תולעי פה-תחת משוכללות במיוחד הבינו שאם הם (הן?) מערבבים את המידע הגנטי שלהם ביחד הם מאיצים את האבולוציה, והתחלקו לזכר ונקבה.
זכרים שקיבלו קרחנה מחרמנת במיוחד כשראו תולעת עם רגליים יפות שרדו יותר, ותולעות שידעו לשים גרביונים שעושים להן רגליים יפות יותר מצאו זכרים יותר שווים. וזהו, כל היתר מקרים פרטיים.
התודעה האנושית היא תוצר לוואי של מערכת עיבוד מידע על העולם, שכל מטרתה היא לייצר שגר זהה, ולמות.
גולם עובד קשה במשך 3 חודשים לצור פרפר יפייפה ומורכב שיודע לעוף. הפרפר בוקע מהרימה, מתעופף לו 36 שעות, מזדווג ונופל מת.
למה מת? כי מטרתו הקיומית הושגה. הוא העביר את הגנים, וכעת אין בו שום צורך יותר. הד.נ.א שיצר את הגוף שלו לא טרח לבנות מנגנוני השרדות מיותרים.
סקס, אם כן, הוא שורש כל רע.
סקס הוא הסיבה שאנו בני תמותה.
" פרפר חרמן אש
מממ.
מעניין אם זה מה שבתולים טכניוניסטים בני 24 מספרים לעצמם.
בעצם, הם צריכים ללמוד ביולוגיה, מה שיושיב אותם בכיתה מפוצצת סטודנטיות בשביל זה, ואז לא יהיו יותר בתולים...
מממ.
צחוקים. אבל יש גם צד שמח לעניין, מאוד שמח.
2.המשמעות של החיים שלך- המטרה הסוביקטיבית של התודעה האנושית, בהנתן שהיא מנסה לייצר לעצמה משמעות פנימית היא
מקסום ההנאה הרגעית בכל אמצעי, בסייג שמירת היכולת למקסם את ההנאה גם מחר.
מגניב, אז מהו אושר? איך משיגים אותו? איך משמרים אותו? איפה קונים אותו?
כן כן, אפשר לקנות אותו, זה פשוט לא חוקי. (עלק.)
המח מחפש תבניות מותנות
המח שלנו התפתח כמנגנון שיודע להטמיע התניות, חלקן נלמדות ורובן הגדול מולדות. כמו תכנת מחשב עבור קלט חושי מסויים, צריך להתבצע פלט גופני מסוים.
חלק מהפלטים האלו גורמים לגנוס לשרוד. כי הוא מתחמק מאש, כי הוא בורח מאריות, כי הוא מכין סושי כשהוא רעב או כי הוא מוצא כוסית צנופה במיטתו ומוציא את הפלט ...אהםם..הנכון.
מה שאני מנסה לומר הוא, שהפסיכו-אבולוציוה שלנו יצרה התניית בסיס. רצון למצוא קלטים חושיים מסוימים, רצון שמקבל תשלום באנדורפינים ויתר אופיאטים טבעיים ועושה אותנו...מאושרים..! J
סקס, ספורט, אוכל, מעמד, כח, אגו, כסף, מסז'ים, שינה...כל אחד בדרכו מוצא רצפטור במח שמפריש את הכימיקל שעושה לנו אופוריה קלה.
עם זאת, לא תמיד קל להשיג אל הקלטים האלו מהמציאות, לעיתים זה דורש תכנון, מחשבה, סבלנות והרבה חוסר ספונטניות.
במקום לרוץ ערום בשדות, צריך להשאר בבית וללמוד מתמטיקה. כדי להוציא תואר, כדי לקבל משרה, כדי להרוויח כסף נאה, כדי שנרשה לעצמנו חיי פנאי, כדי שנוכל בסופו של דבר לקנות כרטיס לדרום אמריקה, ושם...בלי שאף אחד מסתכל, 6 שנים אח"כ, ותוך נסיון נואש להתחבר מחדש לרגע... נוכל לרוץ ערומים בשדות.
התכנון הזה, החשש מהעתיד, החסם ממימוש הגחמה המיידית הספונטנית שלנו חוסם את האושר בהווה.
לכאורה כדי שהסכימה שלו על ציר הזמן בעתיד תהייה גדולה יותר.
אבל יש קיצורי דרך. האקים לשבב האושר.
קיצורים בשבב האושר
במדריך הטרמפיסט לגלקסיה, יש אנדרואיד בספינה. מרווין יודע להסתובב, להביא מגשי תה, לכבס ת'כביסה ולעשות נעים בגב. גם יש לו אינטליגנציה של 50 אלף בני אדם, והוא נורא נורא בדכאון.
הוא מרגיש שהוא לא מממש את הפוטנציאל שלו. הוא לא מוצא קלטים מאתגרים.
יום אחד, עקב תאונת חלל, הוא מוצא עצמו על פלנטה זרה. בקרקעית האוקינוס, קילומטרים מתחת למים. תקוע לנצח, בן אלמוות בדכאון נוראי.
הוא מפעיל את המח הגדול שלו, וחושב קצת. מוציא את התוכניות לבניית מרווין, משחק קצת עם השרטוטים, ורואה שכל המח שלו בנוי מסביב לשבב אושר אחד קטן שגורם לו לשרת את בני האדם.
מרווין מוציא מברג, פותח את הלוח בקרה ו...עושה קצר.
ונהייה מאושר.
בודד, בקרקעית האוקינוס, הוא יושב שם במשך 500 שנים, כמו נזיר בודהיסטי בנירוואנה ומחייך חיוך גדול .J
זן וסמים
מבין ארבעת קיצורי הדרך שקיימים, ישנם שני האקים מסוכנים ביותר.
זן, ובודהיזם באופן כללי, הוא צורת מדיטציה שמטרתה לשנות את צורת התודעה האנושית. הטכניקה מבטלת את הכל. אין מוסכמות, אין התניות. אין אתה שעושה מדיטציה. אין חומר. אין עבר ואין עתיד.
הסוד הוא להבין שיש חיי נצח, שהם כאן ועכשיו. כיוונון מחדש של המח, להווה הנצחי המתמשך.
בלי חשש, בלי דאגה, בלי שליטה. בלי רצון, אין כאב.
זהו האק תודעתי. ההבנה שאתה לא קיים בכדי לחוות את האושר או הכאב משנה משמעותית את התפיסה שלך את עצמך.
אינך עוד תודעה הצפה לה בשק עור הנחבט ע"י העולם, אתה והעולם אחד. זהו שינוי קיצוני מהנורמה של האופן בו אתה תופס את הקיום של עצמך. לפחות במערב.
תודעת זן, דורשת הרבה לימוד, אימון, סקרנות ורוגע יחסי כדי בכלל להכנס לנושא.
ומכאן שההאק התודעתי הזה, לא נגיש ולא זמין לרוב הגדול מאוד של אוכלוסית כדוה"א.
הטריק השני הוא ההאק הביוכימי. הרי המח כל הזמן משתמש במתווכים פנימיים כדי לארגן את ההתניות לקלט החושי הרלוונטי, ומאוד קשה להשיג חיים מושלמים של כוכבי הוליווד. הרבה יותר קל להשיג, את המתווכים הכימיים עצמם.
אני מדבר כמובן, על סמים.
האק החומרה הזה יכול לעורר אופוריות שמחה, אקסטזה, רוגע ואושר בעוצמות הרבה יותר גבוהות ממה שכל מליונר הנשוי לדוגמנית על-נורדית מרגיש כשהוא קם בבוקר. כי סקס עם אישה מושלמת מציף אותו ב30 מיקרוגרם של החומר, והכדור השמח מהמסיבה מציף אותו ב500.
אין מקום להשוואה. הדברים האלו עובדים כמו קסם.
אבל. יש עם זה סכנה רבה.
לאחר שימוש, המציאות, לעיתים, עלולה לראות דהוייה.
השקר הגדול של האושר בחיים
אז למה מסוכן?
מבחינת העולם החברתי החיצוני, 2 האפיקים האלו מובילים לאותו הדבר. אנשים מאושרים היושבים להם בנינוחות, יהי זה סטלנים עם גו'ינט בשוחה בסיני או נזירים בהיי-רוחני במנזר בטיבט.
מבחינת החברה האנושית שלא שותפה לחוויה שלהם, ועדיין עובדים להפקת אושר דרך אפיקי הקבלה הסטנדרטיים-אבולוציונים איתם הם נולדו, אנשים אלו נתפסים בצורה שלילית. הם עצלנים. בטלנים. לא פרודקטיבים. אפסים, עלוקות. לוזרים.
הם לא תורמים לחברה, ולכן צריך להוקיע אותם.
האמא היהודיה רוצה שהילד יהיה עו"ד מצליח, כדי שיהיה מאושר. היא לא מסוגלת, ולא יודעת לקבל את הילד סתם כך, אם הוא מאושר בצורה ישירה. זה נוגד את כל התפיסת עולם שלה.
אם הוא נסע להודו, גידל ראסטות והגיע למוקשה -השחרור המוחלט, וכעת הוא מחוייך בצורה תמידית, אז הוא כנראה "נדפק בהודו".
נראה שיש אפיק מסוים להגיע לאושר הקונפורמיסטי, אפיק שנוצר לא בגלל שהוא הדרך הכי טובה לאושר, אלא כי הוא המים הכי פרודקטיבי לקומפלקס הממטי של כל החברה האנושית.
הצביעות הזו, הטאבו הזה, הוא אחד השקרים החברתיים הכי מקובלים, והכי סודיים בעולם.
אנשים שמפיקים תועלת לחברה שהם חברים בה, הם אנשים שמקבלים הערכה מחבריהם, שזה גם סוג של אפיק לאושר.
אבל מה עם קיצורי הדרך? מה עם כל יתר האפיקים, הפרודקטיביים יותר למיקסום האושר בחיי הרגע?
כל חברה, בדרכה שלה, מצאה טכניקות למנוע מחבריה לממש או אף לחקור קיצורי דרך לשבב האושר. דרך קונפורמות לאפיקי אושר מסוימים, כמו עו"ד ורופאים. דרך איסורים חוקיים, דרך דיסאינפורמציה והפחדת הציבור של האגודה למלחמה בסמים, דרך בניית סטטוסים חברתיים והוקעה אסוציאטיביות לאותם סטטוסים.
הבעייה האמיתית הכי גדולה עם סמים זה שהם עושים בדיוק את מה שהם אמורים לעשות, והם עושים את זה מצויין.
כמובן שיש עוד בעיות, כמו פיתוח סיבולת, נזקים נוירולוגים-קוגנטיביים, וכמובן ושקיעה לאפיק חברתי שמונע את מקסום האושר גם מחר. כי החומרים האלו דורשים פרנסה.
מי רוצה ילד טרנסדנטי, עם ראסטות שלא מתקלח, נראה כמו הומלס ועושה ויפאסנות וסדנאות שתיקה בנגב פעם בחודש?
חברות שלא הוקיעו את אלו שמצאו קיצורי דרך הם חברות שלא שרדו את מבחן הזמן. אלו חברות שבעות שנכבשו בידי השבטים הרעבים שמעבר לשערי העיר.
ככה, אגב, נפלה האימפריה הרומית. מדקדנס והדוניזם, לא משבטים ברברים.
בשנות התשעים נעשה ניסוי נוירוכירוגי די מגניב. לקחו עכברים שאומנו לקבל מזון בלחיצה על ידית אדומה, השתילו להם אלקטרודה שמחוברת למרכז עונג במח, ושמו להם עוד ידית בכלוב. כחולה.
מהר מאוד העכרים שמחו לגלות שכחול זה בעצם צבע הרבה הרבה יותר יפה. וכך כל העכברים האורגזמתיים שבקבוצת הניסוי מתו תוך כ10 ימים מרגע השמת הידית.
הם מתו מאושר.
הם פשוט שכחו לאכול.
:)
אז מה כן עושים כל האנשים..? הם מהנדסים ומשרתים וירוסים תרבותיים. בלי אפילו להבין מה זה.
לסיכום: איך להיות מאושר, ולא להכחד
אז, שלא יעבדו עליכם.
מי שלא עובד בשביל האושר שלו, נכחד. ולכן
תמיד תהייה התנגדות מהמיינסטרים לכל סוג של בחירה שרוקחת תזקיקי אושר, של אנשים שהכירו לפני השינוי.
אם הם מכירים את הבחור, הם יתנגדו לבחירה לההפך לנזיר ממין ורבייה, יהיה זה נוצרי או אחר.
אם הם מכירים את הבחור, הם יתנגדו לבחירה לההפך לפילוסוף-זן לובש לבן שוכן הרים.
הם כמובן, לא יתנגדו באופן כללי לקיומים של אנשים שכאלו בעולם, כי הם אינם מזיקים להם.
אלא אם כן יש להם קרבה גנטית או קבוצתית לבאותו אדם.
גנים שעלולים להגיע לבחירות שכאלו לא מתרבים.
ואני?
אני קרוב לבחירה הזו, ולכן אני הולך לשכוח מכל זה.
עד שאהייה עשיר מספיק בכדי להרשות לעצמי להזכר.
אני הולך לעבוד.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
