:(

מפגש גאי ישרא. לעזאזל. לבוא או לא?

לא יודע.... מתוסבך...ובכלל... בגלל מה שקרה עם המורה, אני פתאום כ"כ לא בטוח בעצמי. עובר ברחוב ומקלל כל בנאדם שאני רואה. בלב. ואפילו לפעמים את עצמי.

כואב לי.

והתחלתי לאבד עניין בבלוג. והחזרתי לדבר עם שין (האקס) ופתאום הכל יוצא מהלב. ההפסקה היתה טובה לשנינו. אבל הבלוג יישאר. כי עוד מעט מתחילים הלימודים. ולי יהיה רע. לפגוש את המורה הזאת שוב ואת דין. לשניהן לא אוכל לסלוח... ואת שניהן אהבתי.

והכי גאים שיש החל אתמול (או לפני יומיים אם ניהיה מודייקים), ולא ראיתי. לא רוצה.

עד שהעליתי את הביטחון בעצמי. להיות מי שאני.

לקבל את עצמי.

זה ירד.

בגלל מה?!

אני עצוב ושמח כאחד.

קיבלתי מייל מאוראלי שהחל להסביר לי על הבלוג. אוראל, נכון, לעולם לא הכרת את הצד הזה שבי... ואולי כן? הרי הכל החל להתבהר בסוף ח' ואני סיפרתי לך הכל.

אוי לעזאזל. אין כבר כוח.

מחזיק ידיים.