היה לי מצב רוח טוב במשך כ"כ הרבה זמן יחסית, הרגשתי מעולה. מלבד זאת גם היה את ראש חודש חשוון שחיזק אותי נורא.

קראתי את הספר של עמיחי שלו-ימי הפופ, זה אחד הספרים שאהבתי, ועם זאת המשכתי לכתוב והגעתי לעמוד120 ומשהו בספר שאני כותבת (לא מספרת על מה...)

ואז, בשבת, החליט לו העור להצמיח לי איזו בלוטה בדיוק מעל השפתיים, ובבוקר ראשון הדבר התנפח נורא. הגעתי לכיתה.

ופתאום דין שואלת: "יופ, מה קרה לשפתיים שלך?" ואני, מתרחקת לצד ומסתירה את המקום "אל תצחקו עליי" אני אומרת בכל מפונק. חוזרת להביט בדין שצוחקת לה עם החברה שלה, ידעתי באיזשהו מקום שזה בגללי. היא התעלמה ממני ממש.

ואני נעלבתי ורציתי לבכות

אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל כ"כ כאב לי. כל הכאב  שהכאיבה לי אז התפרץ עכשיו..

בתפילה רציתי לבכות, גם בגלל שרק פעם אחת הצלחתי לבכות בתפילה, וממש רציתי עכשיו, אבל לא יצא.

לחברות אחרות אמרתי שכואב לי הראש והשתחררתי אחרי מבחן בתורה ובאנגלית.

בבית כמעט ולא עשיתי כלום

הייתי  בידכאון (ופה אני מודה לחמישה שגרם לי קצת לחייך)

לא רציתי ללכת לבית הספר ורק בגלל שהמפתח של הארון היה אצלי-הלכתי.

ושם, המורה אמרה לדין לשבת לידי כי היא לא הבינה את החומר. ואני הסברתי לה, ופתאום, אחרי כ"כ הרבה זמן היינו יחד. היא ואני. ואחרי השיעור דיברנו קצת.

באמצע השיעורים הסתכלתי עליה וקלטתי פתאום שהיא מחזירה לי מבט, אף אחת לא מורידה את העיניים, ואני פתאום צוחקת. היא נשארת קצת אדישה.

אבל זאת דין. J

בכלל, היום הזה החל להיות כ"כ טוב, ואני שוכחת מהיום האתמול.

בארוחת ערב אני צוהלת ושמחה, ומחייכת.

חזרתי למצב רוח טוב J

עם הבן דוד לא כ"כ יש חדש חוצ מזה שהוא התקשר ואמר לי שראה שמצלמים ב"נחלת" (נחלת בנימין) את הקליפ של גיים בויז. 

לשין יש יום הולדת עוד שבוע ועדין לא מצאתי לא מתנה ראויה, אם תוכלו להציע-אז תודה.

-יופ-

 (שם  הבלוג שונה לשם קצת יותר נורמלי. את השם הראשון כתבתי אז-כי היה זה הדבר הראשון שעלה לי לראש)

נזכרתי-כתבתי פוסט קודם שאני כותבת סיפור על ערבים, מסתבר, שעם תחילת הכתיבה לא ידעתי דבר וחצי דבר על ערבים-החל משמות לבנות ועד מאכלים. 

שיחקתי בשש בש ואז פתאום יצא לי לדבר עם ערבי מישראל. עכשיו אנחנו מדברים במסנג'ר (ואני באמת נזהרת) אבל הוא ממש עוזר לי והוא נחמד. אני אומרת לו את כל מה שאני חושבת על ערבים וככה יותר קל לי להתגונן מפני סיפורים כמו אלו, כי הרי, הכל מתחיל מדברים קטנים..