אמא היום חזרה עם קופסאת תרופות.
עליה כתבתי שאני מסוגלת לקחת. שאסור לי לפחד ושזה למעני.
בד"כ יש לי פחד לבלוע כדורים. אני לא מסוגלת. אפילו הכדורים נגד כאבי ראש וחום הם כדורי מציצה (דקסמול קיד)
הידיים רועדות לי מהתרגשות
הצלחתי לבלוע!
בלעתי רוקוטן!
בלעתי רוקוטן!
בלעתי רוקוטן!
התגברתי על עצמי! וי-הי!
(ואפילו בלי מים! זה כמו סוכריה! כזה קטן! ובצבע ורוד!)
זה התפילות. בכנות. כבר חודש שאני מתפללת להצליח לקחת. לא הייתי מצליחה בלעדי כך.
...
חזרה לי המוזה לצייר, תודה למיכה שעזר לי להבין מה הבעיה פה (הכובע כאילו דא), ;) ידעתי שיש בעיה אבל לא מה היא...
תודה
תודה לנוח שהזכיר לי למחוק את החתימה שלי! (בטיפשותי)
פעם ראשונה שהציור נבנה אצלי על צללים, בעזרתו של אבא
וכאן תם טקס ה"תודה" ...
האף יצא לי מוכער משהו תמיד יש לי בעיה עם אפים
אז.. הנה הציור...
אשמח לקבל תגובות בונות!
אני צריכה לכתוב פסוט רציני וזהו
-יופ-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
