כבר יומיים אני מבריזה מבית ספר. יום שישי כאבה לי הבטן, והיום, סתם, כי קר, ואין לי כוח, וחוץ מזה, הלכתי לישון ממש מאוחר אתמול, לא הייתי עייפה, אבל הוצאתי את עצמי בכוח מהמחשב, ועד 2 בלילה שמעתי מוזיקה.

אני מרגישה טוב יותר עכשיו. חידשתי קשרים שהזנחתי, עלה לי הביטחון. בכיתה אני מרגישה פתוחה סוף סוף, אני צוחקת ואומרת מה שיש לי לומר לא מסתירה הכל בלב.

זה התבטא לפני כמה ימים. כמו כל הפסקה הסתובבו לשולחן שלי ושל השניה, אוכלים ומדברים, הלכתי לרגע והן החלו לדבר אחרי כמה זמן על ההוא מהישוב שלהן שהן אוהבות, ועד כמה שהוא מתוק וביישן (כן בטח), דיברתי עם חברה בצד, וכשחזרתי, הן עדיין דיברו על אותו אחד, ישבתי במקומי ואמרתי בשיעמום- "טוב כמה אפשר לדבר על בנים"

וזאת, שהיתה איתי בתל אביב, ויודעת על בן דוד שלי, אמרה, "אנחנו לא אשמות שאת...."

?!?!?!

שתקתי. אני שמחה שהיא מבינה, לפחות היא לא עושה צעד דרסטי עם זה.

ואם כבר מדברים על הבן דוד, הוא היה חולה. ואמא, מיד כששמעה על כך, עלתה על האוטובוס אליו. היא היתה אצלו עד תשע בלילה, ואז, הוא ואביו החזירו אותה וגם באו לבקר אצלינו. לא כ"כ התייחסתי אליו, העדפתי להתעלם, כי גם כך הוא עשה לי בפעמים הקודמות, והבנתי שזה מה שהוא רוצה. כמובן שאמרתי שלום, או יותר נכון, יצאתי מהמטבח ואמרתי "היי!, מה אתה עושה פה, לא ידעתי שבאת גם" (אני רעה) והוא חייך

בשבת אחותי ואמא ישבו ודנו עליו. כאילו שהוא איזה צעצוע, אחת אמרה שהוא רזה ב-12 קילו, והשניה שהוא משתמש בסמים.

(הוא באמת לוקח, כשהייתי אצלו בתל אביב ראיתי קופסא קטנה שמצויר עליה חתולה, שאלתי אותו אם יש לו חתולה, אולי זה המזון שלה, והוא ענה שלא, הראה לי את הבקבוק, ואני דחפתי אותו מהמטבח בעצבים.)

ואמא כעסה על כך שהוא לוקח כל יום את האוטו לתל אביב וחוזר מאוחר...

אז כנראה שרק אני יודעת שיש לו שם איזה בן זוג....

...

בשבת חיפשתי סיפור ישן שמישהו כתב, ובמקום זה מצאתי שקית עם מכתבים, מאותה אחת שלפני שנתיים התכתבנו, הקשר נותק. היא עברה דירה, דיברנו פעם אחת או שניים באיסיקיו ומאז היא לא שולחת לי מכתבים. לא שהצטערתי. זה החזיר אותי לאותה תקופה לא מובנת. היא היתה הראשונה שהבינה אותה, ונתנה לי לכתוב לה בצורה שהכי נוח לי. היא היתה הראשונה שקיבלה אותי בזכר.

הפסוט הזה כולו נכתב בזכר (כן, חזרתי לזה), ושיניתי הכל לנקבה.

אחת הסיבות שהפסקתי היא בגלל שהרי אני לעולם אשאר אישה, אז למה להשלות את עצמי...?

...

בעקבות הרוקוטן התקלפה לי הלשון, הרופא אמר שזה בסדר, אני רגועה.

...

מישהו אמר לי, שאולי ההפרעות אכילה הן מכייון שאני לא אוכלת מסודר, וחצי שעה לפני שאני הולכת לישון בד"כ. עשיתי לי סדר ארוחות, ואני משתלדת לעמוד בזה.

שבוע שעבר רק קמתי ב-2 לילות לאכול.

אני לא יודעת למה הפוסט הזה נכתב. סתם אני קופצת מנושא לנושא ללא שום קשר ורק בשביל לכתוב.

בשביל עצמי אולי.

-יופ-

נ.ב. גד אלבז משפיל את עצמו בקליפים עם אלון דה לוקו בערוץ 24. יאק.