אני מרגישה רע

כבר יומיים חולה

כאילו באה חתלתולה, שלפה את ציפורניה, ושרטה אותי בגרוני, מותירה אחריה חתכים כואבים.

וכאילו אני רוח, שמרחפת על פני הארץ תוך כדי הליכה מסחררת באוויר.

אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שהייתי חולה, זה היה ממזמן.

והרהורים למה זה קורה לי פתאום. דווקא בגרון?

חשבתי על הרבה דברים והרבה סיבות ולא אכתוב אותם פה. אבל פישפתי קצת בעצמי.

קיבלתי כלי והשחטתי אותו. אני יודעת שיש לי כוח דיבור (פנים מול פנים), ובמקום להתשמש בו, אני משחיטה אותו, מדברת על אחרים ומטמאה אותו. אז נכון, התחלתי ללמוד הילכות לשון הרע, אבל האם אני מבצעת אותם?

"נו" הוא אומר לי "עדין לא הגעת להלכות ממש, את רק בפסוקים שמדברים על כך, כשתתחילי ללמוד את ההלכות בפועל, אז תתחילי להפסיק לדבר"

בלשון חלקלקות הוא מלטף אותי ואחרי זה שורט עם ציפורניו את גרוני.

"בעיה שלך" הוא צוחק אח"כ ,"נו, בעיה שלך"

בעיה שלי.

וכבר יומיים להיות בבית ולא לעשות כלום, להיות על המחשב, ולנגן, ולאכול, ולשתות תה עם לימון כי זה עוזר לגרון.

והצלחתי להתגבר על העצלות הזו ולהתפלל בבוקר, ולא רק לומר 'ברכות השחר' כמו תמיד.

כי כואב לי הגרון שהשחטתי.

כשמארגנים משהו, נותנים לי לדבר ולהסביר, למרות שאני מדברת מהר ולא כ"כ מבינים, אני גם אוהבת את זה ואומרים שאני משכנעת

אז למה? למה אני לא משתמשת בכלי הזה?

ממלאת אותו ברפש ואחרי זה מחפשת בו זהב...

ואני שמחה. גיליתי אוצר ביומיים האלו.