אני שונאת סופות חול, ובמיוחד כשאומרים, "לפחות לא נכנס לך לחול כי יש לך משקפיים", כאילו שהן עוזרות, לעיניים נכנסים גרגרי חול למרות המשקפיים.

ולמרות שאני מצוננת, הצלחתי להריח את ריח החול, שגורם לי להתעטש בכל פעם מחדש.

ממחר אני והכיתה נוסעות לצפון לחמישי-שישי-שבת. איגרנו ביחד לבד, בלי המורה, רק אנחנו והמדריכה.

ואמרו שבצפון ירד שלג ויהיה ממש קר, ואני חולה, אבל כ"כ רוצה ללכת, אני אלך. כבר הבאתי את הכסף לאוכל ואמרתי שאכין משהו לומר על פרשת השבוע.

למרות שהגרון כואב, ולמרות שמחר על הבוקר יש לי תור לרופאה, אני אלך.

תמיד אהבתי את השבתות האלה עם כל הכיתה, במיוחד שבתות ולאו דווקא טיולים שנתיים.

כל אחת והמנהגים שלה, והאוכל שלה, והשירים שלה.

שבת שירה בצפון. ואז טו בשבט, אח"כ יום הולדת לדין (אני קונה לה ספר שירים), תעודות, ואז החתונה של החברה מהכיתה.

שבת שלום (הו, מעכשיו)

:)

-יופ-