למעלה, גבוה, יש מי ששומע צעקה (אילמת) של איש קטן.

כמה בכיתי היום. בקושי יכלתי לדבר, וכולם הלכו ונהנות להן, ואפילו דין היתה שם אחרי הרבה זמן שלא התראינו, שולחת לי הודעות שאני חסרה, ואמרו שהביאו במיוחד בשבילי המון תה בשביל הגרון ועכשיו אני לא באה. אמרו שיתפללו עלי אצל "בעל הייסורים". 

 ובוכה.

על הגרון הזה

ושאסור לי לקחת תרופות בגלל הרוקוטן

ושעלה לי החום (לא בדיוק, בד"כ הוא 35 ועלה ל-37)

והבדיקה אצל האחות, דחפו לי איזה מקל בגרון וכמעט נחנקתי.

ומרוב כאב בכיתי ובכיתי בתפילה ואחרי זה במיטה בבית,

אני אפילו לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שנשארתי כמעט שבוע שלם בבית בגלל שהייתי חולה (אולי לפני 8 שנים בערך),

וביקשתי ממך

תודה

פחות כואב לי,

אפילו הצלחתי לשיר כמה סולומות.

למעלה, גבוה, יש מי ששומע צעקה של איש קטן.

שקלתי היום את עצמי, תנו לי להתלהב,

43 וחצי.

 טיטו, תודה, האשכוליות עזרו לי מאוד :)