אני לא רוצה למחוק את הפוסט הקודם. אבל הוא קצת מטופש. לדעתי לפחות.

הודיעו לנו (פתאום באמצע) היום, שעוד יומיים אנחנו מקימות יריד פורים, כמו שנה שעברה, לכל השכונה.

היה באמת יפה שנה שעברה, השקענו המון והבית ספר ממש הרוויח.

הרגשתי כ"כ טיפשה אתמול. ואין לי בכלל חשק להתחפש כמו כל שנה. פשוט לשמוח בפורים כמו שצריך ולא להשקיע יותר מידי בתחפושת מטופשת לברבי עם חברה (למי שלא הבין, זה כל הקטע להתחפש למשהו ילדותי בגיל גדול...)

הדפסתי היום הרבה שירים וסיפורים שכתבתי אז.

כל הכתיבה שלי התשנתה היום. לעולם לא אצליח לכתוב כמו שהייתי כותבת אז. והייתי כותבת יפה.

והעצלנות שלי בכלל, כ"כ מכריעה אותי. והורסת מבפנים... 

ואני מרגישה כ"כ מטופשת וסתומה כשאני מדברת איתו. אני בכלל לא רוצה לדבר איתו אבל מראה לו שהכל בסדר. נו.

אני מרגישה לא טוב. בכל פעם כשאני מתקרבת למחשב הכל יותר רע, ומצד שני, אנשים שכיף לי לדבר איתם אבל אני כ"כ מפחדת.

:(

לפעמים אני רוצה לחזור להיות כמו אז (ואני כותבת את זה לעצמי. לעצמי.) ואתם רודפים אותי. צאו.

(אז למה אני ממשיכה לכתוב פה?)

זאת הפעם הראשונה שאני מקטרגת פוסט בפסימי.