יום ראשון הייתי באחת ההופעות במסגרת "פסטיבל ירושלים לאמנויות". אחי הופיע עם עוד כמה הרכבים. תערובת של כלי נשיפה, וליווי פסנתר, תופים, וקונטרבס.

אווירה אינטימית, שקטה, בוחנת מעט.

רקדניות סטפס שעולות לבמה ורוקדת לצללי הנשיפה. ואבא, אחרי שהתעקשתי, הראה לי בבית כמה צעדים. ואני התלהבתי.

חיכיתי להופעה הזאת בקוצר רוח. בכל ההופעות שהיו עכשיו לא יכלתי להגיע, ודווקא זאתי. הפעם האחרונה שראיתי אותה על הבמה היתה ב-י.מ.ק.א, שזה אחד האולמות היפים בירושלים להופעות.

למרות שאני לא אוהבת מוזיקת ג'אז, באתי. כי זה אח שלי.

לספר, להתלהב, להתגאות, קצת.

ביקשתי להבין את החומר במתמטיקה, ובשיעור האחרון המורה אמרה ש"הברקתי", והרגשתי כ"כ טוב עם זה, וקצת התגאתי. אולי.

והרגשתי אחרי זה קצת רע.

כי לא הייתי צריכה כ"כ להתגאות.

אני עייפה.

בגלל שהיום לכולם יש חופש, אחותי ביקשה ממני שוב לשמור על הילדה, והם חזרו ב-1 וחצי.

ישנתי רק 4 שעות, כי אולי קצת היה קשה לה להבין שאנחנו התיכון היחיד שלמד היום. (טוב גיליתי שיש עוד איזה בית ספר מהצפון אבל בכל זאת...)

בדרך, כל מבט שאל למה דווקא אנחנו לומדים היום, ואני זקפתי קומה, שכולם יראו שאני עם תלבושת והולכת לבית ספר ללמוד ביום של הבחירות.

שיקפצו.

התכוננו למתכונת באנגלית שתיהיה בעוד יומיים, והתירגום שלי גרוע...

בכל זאת, בכל פעם אני מזכירה לכל ה'עובר ושב' שמזל שהשכנים האמריקאים עברו דווקא השנה, הם מאוד עוזרים לי לתקן טעויות, למרות שגם להם לוקח הרבה זמן להבין מה התשובה.

בדקדוק עוברת שמועה שהחומר הכי קשה יורד בחוץ (סיומת קמץ "ה">למבינים בדקדוק בלבד...) מחר המורה תגיד לנו בדיוק (אם היא לא תשכח) מה המיקוד.

אני מבזבזת שעות על הדקדוק הזה, והוא עדיין קשה. בחופש אני אעשה לי תיגבור קטן. כדי לא להיכשל בחוץ.

אצלינו (שלא כמו בבגרויות) צריכים לנקד את המילה. ויש כ"כ הרבה מילים, וכללים...

:(

רק חצי מהשנה עברה, וקרו כל כך הרבה שמחות.

לפני יומיים אחת המדריכות בבית ספר התארסה, שבוע לפני אחת התחתנה, עוד מורה התארסה, וגם מישהי מ-י"ב.

המורה שלי, חברה שלי, ואחות של גיסי- התחתנו.

אח של חברה, אחות של חברה, והשכנה- עומדים להתחתן.

יש לנו עוד 9 מורות שצריכות ללדת (אחת כבר ילדה וחזרה), ונולדה לי אחיינית.

שנת שמחות.

כל כך פחדתי ממך פעם. קשה לי אפילו להסביר.

פחדתי לדבר. הייתי בוחנת מילים. ואולי גם בגלל הקבלה שקיבלתי בשבילך למענך, התחזקתי כ"כ.

ומה איתך?

בזמן האחרון אני בקושי שומעת שירים חילונים, וזאת התקדמות דרסטית בשבילי.

המורה ניסתה לעזור לי עם העיניין והביאה לי לפני חנוכה דיסקים עם מנגינות, אבל רק את הקלאסי אני שומעת.

ומאז הימי עיון, קיבלתי על עצמי קבלה בשבילך, והתוצאות עולות מן המצופה. אצלי.

הרגשתי ירידה גדולה לפני שבוע. החלטתי לפנו למורה בעניין ויום לפני זה, כתבתי על דף את כל הדברים שאני חושבת שירדתי בהם.

זה עזר לי. לא הלכתי למורה ופתאום כל כך התעליתי.

אני שמה לב לכל מיני השגחות פרטיות קטנות (דוגמת פוסט קודם, והמקרה למעלה עם מתמטיקה), להתעלות מסויימת, והיום אפילו הביאו רב שדיבר על העניין שהרגשתי בו ירידה חזקה.

עכשיו אני רועדת מרוב עייפות, השרירים שלי כואבים כי 4 ימים לא הלכתי לבית ספר (מלבד היום), בגלל השמש, ונסעתי באוטובוסים.

אני קצת אשתוק ואלך לי לישון.

עוד יומיים חופש. :) (וזאת המעלה להיות בתיכון חרדי/סמינר, שיוצאים שבוע לפני כולם.[!]*)

נ.ב. לרוצים לדעת-אמא מצביעה לש"ס, אבא לא מצביע, אבל אם כן הוא הולך על ליברמן.