מהפוסטים הקודמים ניתן לראות שציפיתי לכותרת גדולה של "עשיתי את זה", אבל לא הולכת להיות כותרת כזו.

אומנם, מצד אחד כן עשיתי את זה, הלכתי לרופא, ישבתי בחדר המתנה, שמעתי את המקדחה, והתפללתי ש'רק לא טיפול שורש הכל, אבל לא טיפול שורש'.

היתה לי חולשה נוראית ברגליים כשישבתי על הכיסא, שיתפתי את הרופא בפחדים שלי, והוא צחק ואמר שזה בסדר. אמר לי "לנשום עמוק דרך האף" בזמן שצילם לי את שני הצדדים (אני עדין לא מאמינה שנתתי לו לעשות את זה), והראה לי אחר-כך את הצילומים, תוך כדי הסברים מה קרה ומה יהיה.

רובכם כבר הספיקו להתעדכן, אבל למי שעדין לא-...

מסתבר שזו רק שן בינה.

שן בינה שהחליטה לגדול עקום, כלומר, במקום לצמוח ישר למעלה, היא צמחה עקום לכיוון השיניים האחרות. וזה מה שמסביר את הכאבים החזקים שהגיעו עד לצוואר ולכתפיים.

באומץ רב הלכתי לעשות עוד צילום פנורמי במרכז העיר, שם צילמו לי את כל הפה, וראו זה פלא-גם בצד השני מתחיל לי אותו סיפור.

לבנתיים, מה שהרופא החליט לעשות זה לתת לי כדורים להרגעה, ולחכות שהשן תסתדר מאליה עם מעכב שנעשה כל כמה זמן.

אז כותרת גדולה של "עשיתי את זה" לא כל כך תהיה פה, אולי יותר מאוחר, כשאני אאזור אומץ בעוד חודש כשאחזור אליו, הפעם לטפל במקומות אחרים בפה.

עשיתי את זה במובן אחר, התגברתי על הפחד הכי נורא מכל בשבילי, והמשך הטיפול אצל הרופא, נראה לי קטן ושולי כל כך.

דרך אגב, אם השן לא תחליט להתיישר, כנראה שאצטרך לעבור עקירה כירורגית, שזו בעצם עקירה עם תפרים ומשהו די רציני.

אבל אני לא כל כך פוחדת, הפעם.

השבת לא הייתי "על כדורים" הכאבים החלו לעבור לאט לאט, כאילו והשן מסתדרת מאליה.

מסתבר שאקטוס ובקטוס מהפוסט הקודם (שזה בכלל קיריוס ובקטוס והם חיידקים...) באמת התגלו להיות שתי שיניים רקדניות ועקומות.

בכל העיניין של השן, יש משהו שקצת מעורר/מערער את האמונה. הרי בכל זאת, למה מגיע לי כאבים כאלו? והאם שנה שעברה היתה כל כך נוראה שהייתי צריכה לקבל את הכאבים האלה?

תלוי איך רואים את זה.

השבוע, עם כל הכאבים, זה מה שחשבתי. למרות שתמיד התפללתי שזה לא יהיה משהו רציני, ושאם אצליח להתגבר על זה, אצליח גם להתגבר על כאבים קשים יותר, שיבואו.

ומיד כשראיתי בצילום את שן הבינה דוחפת את חברתה בתוך החניכיים (כי הרי היא עדין לא יצאה החוצה), חשבתי שאולי כל זה היה ניסיון קטן, הרי מה הכל שווה אם אני מאמינה רק שטוב לי, איך האמונה שלי גם כשרע?

תמיד הפליא אותי, שכזה דבר קטן ומסכן, יכול לעשות כאלה כאבים נוראיים, ועירעורים.

ויש פה איזשהו נמשל קטן ליצרים שלנו.

אז לא עשו לי כלום, לא שורש, לא סתימה, לא עקירה, לא גשר, ולא פלטה. רק שן בינה, שניתן לה קצת לגדול.

אמא רואה מאחורי את הסרט "אושפזין", ואני שומעת את השחקן צועק, 'אלוקים מה אתה רוצה ממני אני לא מבין'.

זה מזכיר לי כל כך את השבוע שעבר, את הכאבים ואת הלבטים

ולבסוף את התשובה.

טיפשה, חשבתי השבת, את לא שמה לב שזה רק לטובתך? יש לך את ההזדמנות לשנות אל כ-ל הכאבים האלה, עדין לא חתמו מה יהיה איתך שנה הבאה, ואת שאננה?!

משהו גרם לי קצת להבין, שאני רק חלק קטן במערכה אחת שלמה. ואם אני קצת אזוז, אדחף לכיוון לא נכון, ה-כ-ל ישתנה ויכאב בגללי, כי אולי נשארתי פה עוד שנה-

כדי להתיישר.

צום קל ומועיל

ולאלה שלא צמים-בתיאבון בארוחת צהרים לפחות, שמנים.

-יופ-