הגעת היום בערך ב4 ונתת לי אוכל ב6 וזה היה יחסית מוקדם לבדרך כלל אז שמחתי.
שנייה אחרי, לפני שהספקתי לטעום אפילו. ואת רוצה שאני אבוא לעזור לך להכין ארוחת מלכים לחבר שלך שבא. ואז את לא מבינה למה אני לא רוצה לעזור,למה אני כל הזמן במחשב, ומנותקת.
במחשבות שכן, אני כבר כל כך מורגלת לסרט הזה את תבואי להגיד לי כמה אני בת גרועה שלא עושה כלום
הסרט הזה כל כך ישן,התסריט מרוח והבמאים רדומים מדי . אפילו בשביל לנסח את השורות.
אז את לא באה,אולי אפילו לך נמאס.
רוצה לדעת למה אני לא רוצה לעזור במטבח?
כי אני כועסת, כועסת על כך שאני ואחותי הקטנה יוכלים להיות ימים שלמים בלי אוכל
אבל החבר שיהיה ערב אחד בלי שיבשלו?
אחותי הקטנה מצדך, כבר כל כך רגילה שאני זו שמכינה משהו שהיא לא פונה אלייך
אז אני מתרחקת למחשב.
סליחה שלא בא לי לעשות שוב את הכביסה,כלים,מטבח, האוכל של החתול וכל גחמה קטנה אחרת רק כדי לשמוע אותך אומרת .
שורה אחת של ההערכה עם בכלל
נמאס לי לקנות את השקט שלי כשהוא כל כך מזויף
אני מחכה למחר בצפיה,מחר אני לא באמת בבית
מחר את תפסיקי להתלונן