עומקים

פעם היה ליצן מקסים על ראשו היה כובע בעל שני פעמונים

הוא היה מופיע רחוק על ההרים ממול שמיים חשוכים

כשהוא היה מופיע הכוכבים היו באים , היה זה הליצן של הירח

הליצן אהב את הירח מאוד ולאורו של הירח אהב לרקוד

הוא במיוחד היה מקפץ כאשר היה הירח עגול וגדול

אך לליצן היה סוד אותו שמר בלב

הוא היה בודד, כי השמיים כחולים גדולים ורחוקים

ירחו האהוב נמצא שם בעננים

ולכן הוא החליט שליבו ייסגר, רק את הירח

הוא כעת יהלל.

לליצן היו שני חברים

היו אלו יצורים קסומים

אווגר מפלצתי אשר גר ביערות

היה חברו בשעות הלילה הקצרות

ובין הבוקר כאשר ישן

בילה איתו סמור מצחיק ,אנרגטי וקטן.

-

היו היה ביער די מוזר שד מצחיק שגר במעמקי ההר

לפעמים היה נראה כאדם אדום לפעמים כעורבן יער

השד אינו הכיר לרוב את דרכו לכן לא הרבה לצאת מביתו

זה היה שד מעט מוזר הוא לא היה רע

רק מעט מבולגן,אך אמרו לי זה אתה

אם אתה רואה שד, זאת איך תדע?

היחיד שאת השד לא שפט אותו

היה אווגר היער שחשב לידידו

אך הוא היה הולך ונעלם,השד מעולם לא ידע אם יחזור

ואם עדיין קיים

לכן השד הקשה את ליבו ולא נתן לאף אחד להתאהב בו.

יום אחד היה השד התעורר לצליל נעלים

על מערתו מישהו משתולל

במהרה נמלא השד חימה

יצא מהמערה והשתלב עם הצל

יצא ופתאום על ליצן הסתכל

היה זה ירח גדול כאשר הליצן רקד

כובעיו ובגדיו זרחו בנצנוצים

והשד הרגיש שהדם בגופו החליק

כי איש כזה מעולם לא ראה

ועיינו נדמהו בין גלגלון ,זינוק וקפיצה

אך פתאום הוא ראה את הליצן נופל

חבוש בדמעות לירח הוא מתפלל 

לבסוף השד לא יכל להתאפק את הליצן הוא החל לחבק

"אל תבכה" הוא לחש, כשהליצן נפחד מעט מן היצור החדש

אבל לבדו לא רצה להיות ,לכן הסתובב את השד לראות

כך בשקט הם התחבקו עד ששני הלבבות מעט נרגעו

אך בעתו הזמן מן היער צפה

האווגר שהתעורר מן השינה

והוא על הליצן כעס, הוא הכיר את השד לפניו

מדוע הוא חיבק רק את הליצן כך

הליצן רדף אחרי האווגר הכועס

השד המבלובל לא ידע מה לעשות וכיצד לחפש

הליצן שרצה מעט תמיכה הלך ליער

לישון עם הסמור הקסום

אך הסמור לא היה רק פתק רשום 

"זו לא העונה" וכך הליצן נותר לבד

ובכה, בכה ובכה.

בערב הסתתר השד וחיכה הליצן ישב מול הירח

אך לא רקד רק בכה

השד בהיסוס התקרב אל הדמות

ושאל "מודע אתה עצוב הו יצור קל נעל?"

הליצן הסתכל על השד ואמר

"עצוב לי ומר, בודד אני כעת מכל הבריות

אף אחד מידיד איתי לא רוצה להיות

הירח מסתכל עלי מעלה וצוחק

חלומי התנפצו וכעת לבי זועק

אם תרצה לאכול אותי לא אבכה לא אצעק לא אפחד

ככל הבריות"

השד צחק צחוק מתגלגל

אני מצטער בדיוק היום אני בדיאטה מאנשים

אבל מה אעשה אם תשאר כך קפוא נורא

לא אראה שוב לנצח את ריקודך?

הליצן התפלא אז נורא

"ומדוע זה ריקודי חשוב לך?"

והשד השיב

"יפה הוא נורא וחי הוא כאש

ואת ליבי הקר הוא המיס"

הליצן הסתכל עם עיניו אל הקרקע

"לא ארקוד יותר לעולם!"

השד לא ידע מה לעשות הוא הסתכל על כבוע של הליצן

בעדינות נגע באחד הקצוות,ואז בהפכית קסם קטן על אחת מקרניו הקטנות

נחבש מעין קרן כובע קטן

והשד ללא הצלחה ניסה לרקוד עם מעט מבוכה

ובין הליכה לנפילה הפעמוונית שעל הקרן צלצלה

כך הוא ניסה מעט את הליצן להצחיק

אך בסוף בכאב נפל והחליק והחל הוא לבכות ביאוש

"אנא אנא רקוד איתי כעת, אם לא תרקוד ליבי שוב לא ירגיש"

והליצן רצה לשד לומר שליבו כבר קפא וכעת הוא קר

אך משהו ברצנו ועקשנתו המוזרה של השד גרמה לליצן המפחד

פתאום לרחם על האויב

וכך שניהם פתאום אחזו ידיים וגילו כי ריקדו של הירח הוא ריקוד לשניים

הלא הירח הוא גדול ונפלא אך לפעמים בלי השמש עצוב לו נורא

וכך התחיל לו קסם מוזר

ואם בליל חשיכה תתקלו על קצה הר

עוד תראו שם שתי ישויות רוקדות ריקוד מוזר

לאחד שתי קרני כובע לשני שתי קרניים

ובסתר מחייכים הם ומסתכלים על השמיים