יש לי מספר רב של אחים
אבל ההורים שלי שניהם עשו אותם אחרי שהתגרשו
לכן הרוב יחשיבו אותם אחים חורגים,אבל אני לא
כשאתה חיי אם מישהו כל יום מדבר איתו כל הזמן רואה אותו כל הזמן
אין שום דבר "חורג" באחים שלי מבחנתי
רוב האחים שלי אצל אבא
אבל האחות מצד אמא היא זאת שהכי קרובה אלי
היא זאת שמעייפת אותי הכי הרבה ולוקחת ממני הכי הרבה אנרגיות
ניתן בקלות לומר שהיא לוקחת בסיבוב את כמות האנרגיות שכל ארבעת האחים שלי מצד אבא לוקחים
לפעמים אני שונאת אותה ,לפעמים אני עצבנית עליה
אבל כל עוד אני באה לאמא הסיכוי שלא נעשה משהו ביחד הוא בלתי נמנע
ולמרות שהיא מסחטת אנרגיות, אני יודעת שהיא תגדל נכון
כי בכל זאת אני יודעת מה עובר עליה ,היא מדברת איתי הכי הרבה
אצל אבא שלי יש שלוש האחים הקטנים שלי והאחות שיותר גדולה מהם
מהבנים .לגבי הבנים ההפרש גילאים בניהם די קטן
הבכור מהם עכשיו בן שלוש עשרה הבר מצווה הייתה הפעם הראשונה שהלכתי לבת כנסת מזה 10 שנים
ואני עתידה לחזור על כך עוד פעם בשנה לשנתיים הבאות כשהאחים האחרים ילכו
אני מאוד אוהבת את האחים שלי ,ואני מרגישה שהם אוהבים אותי
כשאני באה תמיד יש להם מה להתלהב ולספר לי
המזימה המרושעת שלי להפוך אותם לגיקים די הצליחה
חברה גיקית היא חברה של אנשים חכמים, לא דוקרים ,לא מעשנים או שותים
אני אישית שמחה שזו הסביבה שלהם
אני רק מחכה שהם יגדלו כדי לקחת אותם לאיקוון
בתקווה שזה יחזור להיות כנס ולא פסטיבל
כשאני חושבת על האחות מצד אבא
הדבר הראשון שאני זוכרת הוא עוד קטע ילדות מוקדם שלנו
אני מסתכלת עליה ביאוש בפעם ה300 והיא מביטה בי במבט תחנונים
ואני יודעת היטב שגם הפעם אני הולכת לשחק את הנסיך והיא את הנסיכה
ואיכשהו היא יצאה האסרטבית, המתוחכמת והמנהלת
ואני האמנית המיוסרת והרגישה
אבל לשחק את הנסיך מסביר הרבה דברים אחרים בחיים שלי
עוד פרט מעניין על אחותי שמבחינת מראה אנו שתי עולמות שונים
המורים והחברים תמיד נכנסו לשוק ראשוני למראה ההבדלים הכבדים ביננו
שכללו צבע עור (היא משתזפת מאוד מהר)
היא מאוד שונה ממני גם באופי,עדיין יצא לי להכיר את החברים שלה
אני לא אתימר להגיד שאני מכירה אותה הכי טוב
אבל חיינו הרבה זמן ביחד ההפרש גילאים ביננו הכי קטן ארבעה שנים
וסך הכל אני רואה אותה והיא עצמאית ודינמית
ואני גאה בה, אני הייתי רוצה לקחת ממנה את היכלות הדומננטית
והמתכוננת יחד עם זאת לא הייתי רוצה לתכנן את כל החיים שלי
היא מזכירה לי מאוד חברת ילדות ישנה
ומהניסיון שם אני טועה כיצד ואם בכלל היא תשתנה.
אולי דוקא בגלל שבאתי מבית הרוס
הערך של משפחה הוא חזק בעיני, אני מאוד אוהבת את כל האחים שלי
אבל אני באמת לא כתבתי עליהם
אולי זה הצורך להגן עליהם
אולי זה כי בסופו של דבר אני מנסה להתרכז יותר "בעולם שלי"
אבל הנה פוסט ענק רק אליהם
שלא יגלו על הבלוג יום אחד
ויחשבו איפה אנחנו בשש שנות בלוג האלו?