עומקים

היום התבטל לי שיעור כתוצאה ממנו

בילתי את רוב היום הראשון עם ידידה טובה

היא נרשמה בהרשמה מאוחרת ולמרות שיש לה זכאות אוטמטית למעונות

הם יכלו לחפש לה רק באמצע שבוע הבא

זה נורא הזכיר לי את המצב שלי שנה שעברה

כאשר במשך כמעט חודשיים דילגתי מדירה לדירה

מדדה אחר האוניברסיטה יושנת אצל חברים

בערים סמוכות,אצל קרובי משפחה רחוקים

ובערך כל מקום שרק יהיה, אין צורך לציין את הנפלאות שזה עושה לריכוז בלימודים

במשך חודש וחצי הייתי זומבי סטודנטאלי

עד שקנית דירה דחוקה אך זולה וקרובה

רק כדי לגלות שהמענות הטובים התפנו שבוע-שבועיים אחרי חתימת החוזה

לראות מישהי שגרה אף יותר מרחוק ,מדדה חסרת מקום

לא היה כיף, אומנם שמחתי שהפעם זאת לא אני

אבל עדיין. לכן עזרתי אומץ ונסענו מדירה לדירה

על הדרך חיפשנו לה עבודה.

אני לא אטען שהעזרה שלי הייתה גדולה ושהיא לא הייתה עושה כלום בלעדי

אבל אני זוכרת איך זה לעשות נסיעות על גבי נסיעות לבד.

אחת האופציות נראת יחסית סבירה הבעיה היא הגישה לתחבורה ציבורית

החדר היה נראה יפה, עצם זה שאולי היא תמצא דירה בתוך כמה ימים

ולא תתקע חודש כמוני כבר משמחת אותי יותר.

אני מודה המניע שלי לעזור היה גם אנוכי

איפשהו לא רציתי להיות לבד ביום הראשון של הלימודים