עומקים

מכל הדברים בעולם לא הנחתי שההיפי הוא שידביק בי את רוח הלוחמנות הפולטית

וכך מביתו אל עבר העיר השכנה הספקתי לתקן את התעודות זהות להגיע לחיפה

ליסוע משם למרכז, להתקע אצל ידיד אחר ולחזור למחרת

בכלל השבוע היה שבוע של נסיעות וחברים,אבל לא יצאתי ממנו שמחה כמו שאמורים לצאת במצב כזה

הרבה אמרו לי שאני נראת עצובה מידי.ההיפי ניסח את זה היטב

"אם הכל בסדר, למה כל פעם שאני רואה אותך את נראת כו עצובה?"

אבל אני לא אמרתי שהכל בסדר,פשוט לא אמרתי שהכל לא בסדר

למה לחזור על הברור?

הכרתי אנשים חדשים חלקית נתתי להם כניסה חלקית חסמתי

אני מרגישה כי השבוע איבדתי שתי אנשים

ואני מרגישה איך שוב החברה שלי משתנה

לטובה\לרעה,אולי ללא כלום

איפשהו אני שונאת להיות לבד,והיכן שהוא עמוק ואפל בפנים

אני רוצה שכולם יניחו לי אני רוצה להיות לבד