עומקים

ופתאום עלה לי חשק עצום לשיר אותו השמעתי פה בפוסט הקודם

השיר שמסמל תקופה ישנה ולא פשוטה בחיי

גיל ישנה עוד לפני שהיה לי בלוג (והצצה קטנה בארכיון תראה כי בלוג זה עבר בהצלחה את מבחן הזמן בניגוד לרבים וטובים)

גיל 14-15 לפני המעבר לאבי שבעצם שינה לי את החיים ברמות אסטרונומיות.

זו הייתה תקופה קשה מבחינתי

לא היה לי מקום בבית

לא הסתדרתי עם בעלה של אמי,שהיה אדם אלים מילולי

ולמזלי למרות שיכרתו לרוב לא היה אלים פיזית

כמו כן אמי שהייתה בתקופה קשה בחייה והתמודדה עם מחלה

בכלל שכחה מקיומי, היה לה נוח למצוא בי את האם והאשמה התמידית לכול

(ובמשך שנים היא אכן הייתה מוצאת בי את האשמה וחיפשה אף בלא מודע סיבות לכך)

ולא יכולתי להביא אנשים, הייתי שם כדי להיות הביביסייטר שמטפלת באחות הקטנה.

והילדה שמטפלת באימא במעט השעות שבהם היא הייתה בבית

עד היום זכור לי שיועצת בית הספר כעסה כי התעסקו בילדה הקטנה יותר מאשר בי

היא אמרה שבשום בית שבו ביקרה לדבר על הילד זה לא קרה

בחוץ לא היה לי שום מקום גם

החבר הראשון שלי ,היה מאוהב פתולוגיות במישהי

וגם אחרי שהוא שטח את אהבתו והיה הנשיקה הראשונה שלי

שמעתי אותו בא אליה בדברים. הוא מעולם לא הבין מדוע כעסתי עליו

כי לא רציתי להתעמת איתו אבל כשנפרדתי ממנו  האגו שלו נפגע

הוא הפיץ אלי שקרים בכל בית הספר. וידידו שאני חושבת שהיה מאוהב בו

גרם לבנים לנסות להרביץ לי בהפסקות בנים שלא הכרתי

רגע אחד בנים היו רודפים אחרי לילי ובשני נרדפים על ידי

לעיתים הייתי מסתתרת במעודן השח-מט יודעת שציוויליזציה תפחיד אותם וכך היה...

את מעט רגעי השפויים אני חייבת לספריה העירונית

ספריה עצומה שמעטים שהו בה והבינו את הנכס שהיא. בתקופה זו לא הייה לי אף אחד ואף החברה היחידה שהייתה לי ואני נפרדנו למדי.כך שהייתי בודדה למדי, הרגשתי שאין לי איש בעולם והמקום היחיד שהיה לי חדרי, גם לא היה בטוח.שכן שלושה חודשיים לפני עזבתי את הבית שלה, היא הייתה נכנסת אלי מדי ערב ואומרת לי בדיוק איזה בת נהדרת היא חושבת שאני ואם מחשבות אלו הייתי אמורה ללכת לישון, ניגוד מוחלט למילים החמות שאמרה לפני השינה עד גיל עשר שלי, הגיל בו הכירה את אבי אחותי.

זו הייתה תקופה עצובה בחיי, לא ראיתי את עצמי עוברת אותה לא תיארתי אז שזו תקופה אלא פשוט הנחתי שאלו הן חיי.קניתי ספרון דיכאונות אך יצא שנכתבו בו יותר ציטוטים ומחשבות פילוסופיות. את רוב הדברים הקשיים הייתי כותבת אחרי שאמי נכנסה לחדרי בערב, אז זכרתי אותו ככבד לא מזמן מצאתי אותו וגילתי שהוא דווקא היה אופטימי בחלקו אני נוטה לחשוב שהוא היה הסקיצה הראשונה לבלוג :).

לא נרגעתי לאחר הכתיבה מאמי שום דבר לא הרגיע אותי פרט לדבר אחד האור המרצד של שומר המסך הכחול, המחשב הזה היה קסום בעיני הייתה בו תוכנות טארוט שתמיד צדקה גם בפרטי השיער והעיניים. ציטוטים ואמרות חכמות ומשחקים מטופשים שאהבתי עד אין קץ. אני חושבת שאני מאמינה בתיאורית הרוח במכונה רק מכיוון שהוא היה המחשב הראשון שלי,היה בתכונות המוזיקה שלו גם השיר הזה. אגב הוא היה בסדר והחזיק עוד שש שנים לפני מותו ברגע שבעלה לשעבר של אמי נשבעה כי לא יתקנו יותר לעולם.

באותה השנה עלה בידי להשיג דיסקמן ואופספרינג וזאת הייתה השנה שממנה התפתחתי מוזיקלית

לדיסקמן הצהוב ומגוחך למראה זה אני חייבת את אהבתי למטאל ומשם ל גֶ'ז ולהרבה דברים אחרים.

למוזיקה אני חייבת את יכולתי לחיות עד היום לדעתי

מוזיקה עזרה לי בכל הדיכאונות שלי

 לא האמנתי שאני אחיה כך עוד זמן רב לא ראיתי את עצמי מתאבדת

בחרתי מגיל שתיים עשרה לחיות לאחר האונס הידד בי, ולא התכוונתי להפרה

אך קיווית למוות מיוחל. רק כאשר התחלתי להבין שאעבור לאבי ניטעה בי תקווה.

ספרתי את הימים עד שיעברו שלושת חודשי הלימודים הן לא נראו כאילו הם הולכים להגיע לעולם

גם שבוע לפני זה היה נראה לי כנצח

הייתי מוזנחת כשבאתי להתגורר עם אבי, היה לי הרבה מזל אבי לא רצה להתעמת עם אמי במשפט

רק בעזרת יועצת בית הספר והסכמות משתפות שנעשו במפגש זה שהתאפשר לי לגור אצלו.

לא היה לי אלא זוג מכנס אחד נוסף מזה שלבשתי והוא היה גדול עלי בשלוש מידות

היו לי שלוש חולצות עם סמל בית ספר ושלוש בלי שתיים מהן אמי קנתה מעט לפני שעברתי היא ניסתה לקנות אותי חזרה בחפצים כיוון שלא ידע כיצד לגשת אלי,לא היה הרבה אוכל בבית,לאמי לא היה זמן לבשל אז אכלתי את מעט הדברים שכספי הואיל לי עליו כלומר הרים של לחם ובאותה שנה עליתי כ30 קילו

אני לא אגיד שהחיים אצל אבי לצד אשתו היו מושלמים

אבל מבחינתי זו ניתנה לי הזדמנות חדשה, בעיני הישוב הלא עירוני היה מופלא וקסום

יפה ומבטיח חיים טובים יותר ובהרבה מובנים זה נהיה נכון.

ניתן לי ההזדמנות להיות נערה שוב, החינוך שם היה ברמה טובה יותר

ואם לא הייתה נותנת בי ביטחון המורה שם לאומנות אולי מעולם לא הייתי בוטחת ביכולותיי בתחום.

לישוב הייתה ספריה קטנה וספריה בית ספרית היא הייתה הרבה פחות מרשימה אבל בני גילי היו קוראים ספרים

שוב לא הייתי צריכה להסתיר את אהבתי לספרים. עד לגיוסי לצבא הייתי מאוד מאושרת וברכתי על חלקי זה

עד היום זו הייתה התקופה הטובה ביותר שלי לדעתי.

אני נזכרת כעת בעודי שומעת את השיר בזמן זה,

והנה הוא מזכיר לי את העובר עלי בצורה שונה, כעת יש לי חברים אך אני מרגישה לבד

גם לי נראה שרגשותיי לא ישתנו לעולם וקשה לי לראות מעבר ליום

אבל אני יודעת שללא התקופה ההיא לא הייתי נהפכת למה שאני

כאשר עברתי לאבי ניתנה לי הזדמנות לברוא את עולמי מחדש בעיניי, ההזדמנות ההוגנת שהאמנתי שמגיע לכל אחד.אבל האופי שלי שהתחזק והשתנה מעט נוצר רק בעקבות הסבל שעברתי לפני.

וכך אני מקווה שגם אחרי תקופה זו תבוא במשך שנים תקופה שבה יהיו קשיים אבל כשאתסכל לאחור אזכור וארגיש רק את האושר, תקופה שבה הקשיים יהיו ברי מעבר. תקופה שתתן לי להיזכר בה ללא חרטות אם אזדקן.

כשאני מסיימת את הפוסט הזה אני לא יכולה שלא לחשוב על כוחה של המוזיקה והאמנות

אנו מזללים בכוחה לשנות את העולם נורא אך ראו איך בעשר שורות וכשלוש דקות סיפרה לי את כל זה.

מקווה שחייכם יהיו טובים,

לילי