עומקים לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים |
| 7/2009
דברים שנלמדים מלשחק השבועיים האחרונים היו מרגיע עבורי, לא שקמתי כל בוקר עם שירת הציפורים ,רחפתי באוויר,והבאתי שלום עולמי ואבל חיי עשו אתנחתה קלה מדרמה.
בשבוע האחרון התנהלה גרסת המשך קיצית ומרתונית לקורס תיאטרון בובות ובעוד כולכם מעלים זכרנות ילדות חמודים אני עוצרת אותכם עכשיו. אני כתבתי על אחד מנסיונות האונס שלי מגיל 12, אחרת על התקף האפלפסיה הראשון שלישי על האדם הזר שניסה וההורים שבכלל לא שמו לב,ושתיים נוספות על ההשפלות שעברו עד שרזו בקיצור שימו את כל זכרנות הילדים השמחים והתממים הרחק הרחק מן הפוסט הזה.
כולם התלננו שזה מלחיץ ובתקופת המבחנים אבל אותי זה כל כך הרגיע,הנה יש לי עוד שבוע מסודר מאורגן אני יודעת מה אני הולכת לעשות מהבוקר ועד הערב זה. זה הייתה מסגרת נוקשה, אבל זה היה מסגרת שהרגשתי שאני קשורה אליה. הרגשתי טוב והרגשתי שזה משהו שנכון לי לדעת להשתמש בו
הייתי חוזרת עייפה ולא בורחת לרשת התאמנתי בדיקצייה, במשחק ,ובללמוד טקסטים בעל פה אם כל החסרנות שהרגשתי שיש לי שם על השחקנים הרגשתי בטוחה כמו שלא הייתי זמן רב בכתיבה שלי,וגם בעיצוב היה לי סאונד מושלם (ראו פוסט קודם) בסופו של דבר צילמתי את העבודה הזו ואני מאוד גאה בה
המורה והמעצבת,היו נהדרות, הן השקיעו הרבה והיו תששות אני חושבת שזה עזר לי להתאזן אני חושבת שזה תרם לי לביטחון העצמי, וזה הבהיר לי בצורה חד משמעית שעבודה שאני אוהבת,תיתן לי כל כך הרבה כוחות נפשיים
לסיכום מבחינה טכנית אולי הדבר שהכי למדתי שם זה משחק אבל מבחינה מעשית הקורס הזה נתן לי משהו שהוא מעבר להגדלה ואני מרגישה שהיה לי מזל גדול
אחרי הקורס פחדתי שהנפילה במצב הרוח תיהיה חזקה,במיוחד התקפי הבוקר והם כאלו למען האמת אבל למזלי היו לי הרבה פעיליות בזמן האחרון גם במשפחת אבי וגם אם הידידים(ואולי על כך אכתוב בפוסט הבא),לפני,להתמודד עם להיות לבד לגמרי כנראה יהיה רק ביום רביעי וגם זה טוב אני מודה לכול מי שמשקיע בי את זמנו
| |
|