עומקים
לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים |
| 9/2009
חלום שהייה מציאות,שיהיה חלום
העולם נראה שהוא התיאטרון המטורף שלנו
לא אוכל להגיד שהכול נשמע הגיוני וזה לא הדמיון המוטרף שלי
מדוע דוקא שאני אהיה מיוחד בעולם מלא בישיוות
ובכול זאת, התרגשתי.
וזה עזר לי, לא שכחתי ובתחילת הבוקר לא הייה כאב
אבל כן בהמשך בכול זאת קמתי רגועה היום
האם זה הייה זה או רק שעתיים של שינה
אני עייפה,אבל אני מרגישה אחרת.
משהו אומר לי שאני צריך להתחיל לקחת את התרופות בקרוב והכול יהיה בסדר
משהו חושש בי שאם התרופות אני אשכח הכול,האם זה בטוח רע?
מתי אדע שאי אפשר להיות שפוי בעולם הזה ולא ארגיש אשמה
מחר אני הולכת לחברים סופ"ש של עבודה פנימית וקבוצתית
רק אחרי שארעה האם דברים עדיין יוצרים עיקרון ואיך ארגיש
אחליט האם לקחת את התרופה אולי אקח אותה בכול מקרה
תחת חוויה שכדי לנסות לפחות
"אתה רק ילד אובד נכון?"
"הפחדים האלו הם רק עוד שקרים שלך,אתה בטוח בכאב אבל מבפנים אתה עוד מחייך"
עד לא מזמן חשבתי שאם אני אוריד את כול המסכות לא ישאר כלום בפני יסתמל רק ריק ובשר פנים
וחושך, עכשיו יש לי שם חיוך.
כולם אמרו שהם מכירים אותי כאדם ששמחת חיים היא חלק ממנו, וזה מעולם לא הסתדר עם הכאב,הפגיעות
והצלקות הנפשיות.
אבל זה בסדר זוהי שמחת החיים של הכאב אלו לא החיים המאושריים אלא החיים האמיתים
יש בהם יופי וצבעים וגם העצב הוא יפהפה כחלק מהם.
"כל דמעה היא שלי"
אין לי מושג מה אמיתי יותר,אבל הייתי צריכה את החיבוק .
מעניין איך ארגיש מחר אחרי שעות שינה...
 
thank you for the river and the mountain
that blue that in your eyes
| |
|
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
