עומקים לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים |
| 9/2009
לילה אליו אני לא שייכת זוהי שעת לילה אפל למדי ,יחסית ליום קיץ בהיר כאשר אני מגיעה לראשונה למקום שכזה ואני באמת לא הטיפוס כל כך לא הטיפוס
מוזיקה רועשת וקיצבית באוויר היא קלה לריקוד אך חסרת טעם ובכול זאת יכל להיות גרוע יותר
מסך עשן מתמלא מפי האנשים המעשנים והם מאפרים לאורך המקום הארוך והצר הזה ואני כל כך לא שייכת
כמו בסרטי מאפייה אנשים נעים מסביב לשולחן אף הם בריקודים כוסות ירדות כוסות עלות והמקום המום והצפוף הזה נע סביב ואני מנסה להתמסר למוזיקה ולהנות, אחרי הכול באתי בשביל שמחת האנשים אבל קשה לי להנות כך,לסבול את הציפיפות הבהומית אנשים נצמדים לא בשביל הריקוד האינטמי אלא כי אין ברירה אחרת במקום העמוס הזה ובן לוקח עוד בן ואני מחייכת אז ככה נראת "הסצנה" לא משהו בכלל.
ובאשמורת הלילה ותמורות העשן הסתכלתי על זוג בנות אבל זה רק כאב,ראיתי בפניהם חיפוש חסר משמעות אחר גוף פנים רעבות בצייד אובססבי בו הם מחפשים קירבה שלאחר כמה שעות ידחו מעליהם ולא הרגשתי שייכת
ובכול זאת היה משהו יפה בלראות אנשים נפתחים הבעיה היא שככול שאנשים אלו נפתחו כך אני התסגרתי עמוק יותר ויותר
| |
|