עומקים

את יום שלישי הפסדתי מראש מבחינה לימודית

הלכתי ליעוץ עם רופא מקצועי שנאלצתי לקבוע חודשים מראש

ואז הוא שלח אותי לבדיקה נוספת שם קבעו לי תור קסום שגם הוא חודשיים

אח כללית מה אומר כמה יעיל ומהיר השירות

אבל לפחות בנתיים הוא נתן לי לנסות כדורים טבעים

על כך תודתי לו. למי שלא זוכר בשנתיים האחרונות עשיתי כמעט כל בדיקה הקשורה

בבטן אפשרית כלום לא נמצא הסבר פרט לעונות מעבר=בטן כואבת

וזו תיהיה הבדיקה האחרונה בסדרת העינוי.

כשהעינוי הפעם כולל דיאטה ספצפית יומים לפני.

עמדתי לחזור מלין לאוניברסיטה ,כאשר אישה נחמדה הציעה לי טרמפ

באוטו התפתחה לה שיחה. במהלך השיחה האישה שמעה שלא ראיתי מעודי את ואדי ניסנאס

והרי אני סטודנטית זה מספר שנים,היא לא הייתה מוכנה לעבור על זה בשתיקה.

וכך מצאתי את עצמי הולכת על רחובותיו הצהריים של הודאי

מלווה במדריכה פרטתית.

השכונה היא צרה ומזכירה ברחובתיה את ירושלים

מן הבתים עולים ריחות אותנטים של ירקות טריים קפה חזק

בין מוכרי הירקות היו כאלו טריים ואף ירקות שלא יצא לי לראות בשום מקום

בעוד שווקים אחרים היו צריכים להתפלל שמשרד הבריאות לא יעשה שם פשיתה.

בנוסף לאכול היו חניות רבות וזולות מרגילות ועד לקרוקס.

על ודאי ניסנאס ידעתי מעט מאוד

אלו ממכם שלומדים לבחינות הבגרות בספרות אולי מכירים את המקום מסיפרו של סמי מיכאל

חצוצרה בודאי,מדרכתי האישית הצביעה על בית וטענה שזה הבית עליו נכתב,בית לבן שונה מעט מהשאר אבל לא מרשים

היא לימדה אותי שזו שכונה מעורבת יש בה עירוב של יהודים ונוצרים (על אף שהתרשמתי שהצד היהודי במיעוט)

כאשר יש ביתר הארץ את חג הפסח ברחבי הארץ כאן יש חג הפסח,הפסחא ועיד אל-פיטר

לכן עיריית חיפה עשתה כאן את מה שכונה בפיה פסטביל חג החגים.

אחד הדברים שבאמת הייה מקסים בעיניי הוא מגוון האמנות התלויה בכל מקום

מקרמיקות של סתם אנשים,דרך ציורי ואיורי קיר ועד עבודות יותר מורכבות של אמנים ישראלים ובין לואמיים

חלק מהמסרים אהבתי כי הם מעברים תקווה חלק לא הבנתי וחלק לא הבנתי אבל מדהים להסתובב בחלק של עיר ולהרגיש שבמידה מסוימת היא מוזיאון.

תיהיתי עד כמה הייתי צריכה להכיר את זה או לא ועד כמה אני מרגישה נוח

האם אני מסתכלת על האנשים מבפנים או מבחוץ שם? אבל בסופו של דבר מה שקנה אותי

היה המוכר קפה הפשוט שאמר ? "ההם ברגע שמגעים לכסף שוכחים מהכל,מדוע אני כאשר אני עני

ובקושי מגדל משפחה ואני חושב על כולם,בעוד אלו שהרוויחו וגרים בכרמל שוכחים אותי?"

 כאשר היא ענתה לו "למה אתה לא בא בטענות גם לערבים שגרים שם?"

הוא השיב לה "יהודים,ערבים ,אנשים מי שהעלה את האף שלו קצת מעל להדר לכיוון הכרמל כבר שכח שיש עוד אנשים"

זה הזכיר לי את הכתבה האחרונה בגו גיי שבה נכתב ששיראל משוועת לסולדריות.

הייה בזה משהו מקסים בחוסר ההבחנההזה כשבעצם כל יום כל התקשורות מדברת רק על ההפרדה.

בדרך החוצה ראיתי בית עצוב עליו שלט יפה ומעל צילום בשחור של זוג בחתונה שנראית אירופאית למדי

אני לא לגמרי מתחברת לזה,העולם משתנה יש מיליון יהודים שלא יקבלו את הבתים שלהם לפני השואה

אני גם לא חושבת שניתן להחזיר חצי מהארץ לאנשים שברחו

אבל במקום בו הכל הומה צפוף ואין מחייה שבית שלם משמש רק כגלעד שכזה

מדגיש את השונות את הכאב האמיתי,אני לא מסכימה עם זה אבל אני מוכנה להבין

מאיזה מקום זה הגיעה.

לסיכום, זה מקום יפה וזול עם רחובות מעניינים ושוק לא רע

אם אתה בחיפה שווה ביקור חוץ מזה בתחילת הודאי יש שתי פלאפלים מדהימים

מבחינתי הם היו גולת הכותרת בסיור.

אני עוד עלולה לחזור לשם לסיור נוסף :)