עומקים

תסלחו לי אם לא אכנס לעומקם של דברים

בסופו של דבר היה לי סופ"ש מעולה ביותר אבל אין לי כוח לפרט יותר מידי

זה יהיה פוסט די תמונתי

חמישי בערב בעיקוב מטורף אני מגיעה, מה אני עושה בין חבורה של צמחונים?

התשובה: סלט וחושבת כיצד לגייס כסף לגוש הבי\פאנסקסואלי

ומקווה להביא קול נשי במצעד בחיפה

כמו כן נמסה למראה שתי חתולים שיש שם ומשועשעת במיוחד

אה כן וסלט..

לאחד האנשות היה קושי לשים לב להבדלים

כמו שאתם רואים זה די קשה אחרי הכל ,לשתיהן יש משקפיים

אבל אם תסתכלו טוב על החולצות תראו שאצל הבהירה הפס הוא באלכסון של זווית 87 מעלות, בעוד אצל הבחורה עם העור הכהה הוא בזווית 97 מעלות.

משם הלכתי לפגוש את ההיפי מאז ימי הכביסות וקניית נשמות לא ראיתי אותו הרבה

התיישבנו על הדשא ,שני בנים נוספים לידנו ועשיינו פרי סטייל של מטאל

היפי קיים את הבטחתו ואכן הבחור שלא ניגן היה המשורר המוצלח מכלונו

בין השירים הרדאקלים שיצרנו הייה מבחר מרשים : "כשאלוהים יצר את המיאו", "תפסיקו להסתכל על פיקסלים ובאו למציאות", "אדוני הכומר (AKA פעמון שבור וילדים רצוחים) , וכמובן הלהיט ההיסטרי "תעזוב את הדי תיהיה מטאליסט אמיתי ותמצאי דאבל די". שירי מחאה יקרי ערך כפי שבודאי אתם יוכלים לדמיין.

נכנסו לאחת מחניות הרשת הזו

במציאות ובעוד האתר עצמו נראה פחות מרשים

אני חייבת לציין שהחנות מקסימה ,היא נראת ומעוצבת כמו חנות של אפל

העניין הוא שבין כל המדפים והתלייה המקסימה נתקלנו בזה

וזה השלב שבו ההיפי נופל על הרצפה ולא מפסיק להתפקע מצחוק

אחר כך שאלנו את המוכרות על כל המוצרים ההיפי עמד להתחיל דיון

שנדחה עקב אדר ילדים קטנים ולא מפותחים אליהם המוכרת ומי שהתבררה מאוחר יותר כזמרת

(שעדיין לא רשמה אותי בסוף בפייסבוק שלה.) התייחסו בשיא הסבלנות בידיעה שעוד שנה ועוד שנה

ויהיה להם לקוחות חדשים. כשהאפרוחים עזבו אני המוכרות נהילנו דיון שבו אנחנו מנסות להסביר לו

למה זה לא רמאות, "אני באה מהגישה של זו הנאה אחרת אז למה לוותר עליה?",אבל לדעתי המוכרת הסבירה את זה הכי טוב

כשהיא אומרת "בכל פעם שאתה בא ליחסי מין אתה גומר, היא לא תמיד יוכלה למה לא פשוט לתת לה לגמור?"

צילמתי את הזמרת עם הדבר הראשון שהחלטתית שאני אקנה כשיהיה לי תקציב

כל הפואנטה באזיקים האלו שאפשר לשים אותם כתכשיט על יד אחד ואז בערב משחררים אותם על אזיקים ושמים אותם

על הקורבן הכנראה לא כל כך תמים. :)

בסוף הסיור הם טעו מה הכי אהבתי,אם כי במובכה אבל נגשתי מידית לאחד הסטראפונים

הם חייכו , "מנוסה" הם מיד החליטו הסתבר שהלכתי על האחד שהכי נחשב בכל החנות (אבל זה כבר מספיק פירוט)

מהמקום התמהה הזה עשינו הליכה של 4 שעות בעיר

ובהתחלה הלכנו לפגוש את ישו של תל אביב השארנו לו שוקלד.

פגשנו חברים נוספים של ההיפי יצאנו בעקבות ה"לא סטולקר" לחפש את הידידיות שלו ברחבי העיר

נתקלנו בבלום 4 פעמים נכנעו לגורל נכנסו פנימה ולא הצלחנו למצוא מה להזמין

ראינו חתולי גרפאטי אבל בשעה הזו הייתי כל כך עייפה שהתעלמתי לחלוטיין

ורק חיכתי שנגיע לביתו של ההיפי, דירת שותפים מעפנה בתל אביב אבל, יש לו שירותים מגניבים עם אלפי בדיחות זה היה נהדר.

בערך ב3 נרדמתי.

קמנו באיחור והלכנו לאירוע  של סנופקין

נתקנעו בפקק צפוי בתוך תל אביב עצמה שעתיים וגילנו שהגשר האחרון בפארק הירקון רידניג הוא בכלל בים

בנתיים אנשים מוכשרים הכינו צב ענקי ,הצב מוקדש למאי ליין שבקושי יצא לי לדבר איתו כי הוא מת על צבים

ושיחקנו טלפון שבור תלפטיה היה חזק.

כאן בטקס מסירה רואי נפרדתי מההיפי ועברתי לסנופקין.

אני ועוד ידיד (גנדר קוויר ומגניב) נשארנו הייה מאוד נחמד האכילו אותי בצורה מצויינת

ולפני שיהיה מאוחר מידי נתנתי לסנופקין את המשימה שלו

הסתבר שזה רפרפ כנפיו התחתנות היו ורודות ויפות והוא התאים להפליא לאוסף הלימודי של סנופקין

למחרת בבוקר התחרטתיתי נורא על הגעתי מכיוון שהרגשתי שבטיול שעשינו מ1 וחצי ועד לשש וחצי (על התמונות שבו הופקד סנופקין)

הרגשתי שאני מעטה את כולם ולא בכושר,וגם התעניינותי על חרקים היא דלה יחסית וכן איבדתי עגיל

להגנתי סנופקין הגדיר זאת כטיול hard core

(אבל התמונות באחריות שלו)

בנוסף כל אתמול הוא טיפטף לי על לראות את הפוסט שלו

אז קוראי היקרים הרי הבלוג שלו קראו איתי ביחד את הפוסט על חייו של הסנופקין

למרות חוסר התעניינותי בחרקים הנה משהו שראיתי אתמול

דיברנו על נמלות אש אבל זוהי נמלה גדולה יותר ויש לה תרמיל שחור בשונה מנמלות אש

למישהו יש מושג?