עומקים

הזמנים דוחקים קדימה

העומס בלימודים ובנסינות לקדם את עצמי הם ענקים ועם זאת נסבלים

ֿואולי פשוט למדתי להתמודד עם חלק מהדברים יותר טוב

אבל עדיין אני אמורה לעזור באירגון דברים ופשוט אין לי כוח

עזבו לארגן את הגוש הביסקסואלי

אני מנסה להבין איך יהיה לי בכלל את הכוח לצעוד בחיפה

לאחרונה אני עדה יותר ויותר למחלוקות בין אנשיםֿ,גם בתחום הבין אישי

וגם במקרים של קהילות,למשל מהויכוחים שהיו לי באחרונה עם אנשים מהקהילה הגאה

וזה עצוב לי, יש לי הרגשה שיש שם המון אגו, כל צד נפגע ולא רואה צד אחר

אבל אם להיות הוגנות אני בטח לא שונה.

נראה ששתיים מחברי לא מסתדרים ביניהם,לפחות בגלוי

אני בטוחה שיש יותר ששומרים על שתיקה מכובדת

אני מחבקת ואוהבת את כל חבריי למרות זאת

אני מקווה כי הסיכסוכים בין כולם יפתרו

נראה שכל אחד צודק במשהו וטועה באחר,כל אחד מגזים לצד אחד

ושניהם כל כך פגועים, זה פשוט כואב לי להרגיש אותם

ולגבי אני מעדיפה שאם יש לאנשים בעיה איתי שידברו על זה איתי

ולא מאחורי הגב, אני לא באמת יוכלה להעריך אנשים שעושים זאת

למרות הכל אני עדיין מרגישה ברת מזל

יש לי תעסוקה במלוא המרץ

זה אומנם מעייף אבל זה גם אומר שיש לי

בשביל מה לקום בבוקר

ואולי אפילו יותר חשוב זה כבר כמעט שבוע

שאני קמה רגועה