עומקים

הכל עובר מהר מידי

מיצמצתי הגיעה יום שני

אש קרימסון התקשר בלחץ לגבי פרויקט "צייר לי חלום"

באתי להחליף את מיי לי שדי נעלם לו בדקה התשעים

וכך מיום שני  ועד יום רבעיי בצהריים המאוחרים

בילתי את ימי בצבעית בית ספר היסודי למען הילדים

עולה ויורדת במדרגות הטרור האין סופיות

ולא אני לא מגזימה

לצערי באמצע הפרויקט היו לא מעט מחלקות

ונתקעתי בין שתי הצדדים,האנשים  שהקימו את הפרויקט הוא רוברט וחברתו הטובה ביותר

שכמו את אש קרימסון גם אותו אני מכירה לא מעט זמן

הרגשתי בין הפטיש לסדן,הבנתי את שני הצדדים אבל לא הצלחתי יותר מידי לפשר בינהם

רציתי להיות בשביל שניהם בו זמנית ואני מקווה שהצלחתי לפחות חלקית

ביום חמישי היה הכנס את רוב האנשים שחשבתי שאראה והפצירו בי לבוא בקושי ראיתי

בדיוק כמו שחשבתי כנסים הם לא זמן מעודף לדבר.

אבל פגשתי מחדש שני ידידים ותקים אחד מהם הוא חרבאל

התגעגתי לשיחות המטופשות למדי והרציניות למדי שלנו, וגם לעובדה שיש לו כסף להאכיל אותי

הכנס לא היה רע המיזוג היה מוצלח אבל ניכר שהוא קטן יותר

ברכותי לאנשים שעשו את המחזמר-סרט על סול איטר הוא היה מוצלח ביותר וגרם לי לרצות לראות את הסדרה שוב

שמתי לב שבשתי הכנסים האחרונים שאני באה אליהם

אני נמרחת בציזיות אין סופית על סילפיד

להגנתי הרייקי שעשתי ל"אייה גדול ואייה קטן אך עמוק יותר ובעל מחשבה פילוספית" היו לא סוטים בעליל

איך אני יוכלה להיות סוטה כשיש לה חצאית ארוכה :(

עדיין חרב אל החליט שהיא בת הזוג שלי,אז למה להרוס לו ולי את הפנטזיות..ממילא היא ביסקסואלית

שמרתי את הסטיות ואת מירב החיבוקים שלי ולקאסט של לדוויג

"המסע המפולא של לדוויג" או כמו שהמתרגמים בחרו לקרוא לזה בגרסא האנגלית ובתרגום פחות מדויק "המפכה של לודוויג"

היא אחת המנגות המפלאות והטובות של קאורי יוקי, ואם אתן או אתם או שני המינים ביחד לא קראתם אותה למרות חיבתכם למנגה

יש פה ביזבוז אינטרסים מטורף!!! לכו לקרוא

אז כן שמרתי את מירב סטיותי וחיבוקי לקאסט הזה הייתי שמחה לדעת שלפחות עוד אנשים קראו את המנגה הזו ואפילו לא מעט

וכן זו מנגה גם לסטרייטים למרות שקאורי יוקי ציירה אותה תודה ששאלתם

מה שכן מה שגרם לי לחבק ולעשות פרררררררררר.... הוא ללא ספק שתי האנשים שמחופשים לדמיות מtale of abyss

שזו סדרה שבמהלך שנה שעברה, כלומר אה לה שנת הדיכאנות הכבדים, גרמה לי לחייך כמעט כל פרק, אז אולי אני אפסיק להתקע בפרק 14

לנצח או שתיים ובאמת יסיים אותה.ברגע שאני אמצע לינק הורדה מחדש

הגעתי בקושי לפתח תקווה (למזמזמי השיר: כן,גם אני לא מאמינה) ,רכבת ישראל התעקשה שוב להוכיח שלא צריך להיות לי ולתחבורה הציבורית

שום דבר במשותף במיוחד לא ברכבות מכיוון חיפה,אני פשוט מכת מדינה של חוסר מזל.

אז כאמור הלכתי ל (ושוב אני לא מגזימה) דירת הפאר של דודתי הרווקה

וכשאני אומרת דודה לא מדובר על בחורה בת 50+ ממורמרת-שמנמנה-חייכנית-קחי-שקולד-יקירה אלא מדובר על בחורה גינגית-אדמונית מדהימה עם תלתלים , מראה של בייבי דול קטנה וקומפטית בת 40-,שמתחילים איתה תמיד בחורים בני 18 , כי היא נראת בגילאם (ולא אתם לא מקבלים את הטלפון שלה) ום אחד אני אבין למה היא הלכה להנהלת חשבנות ולא לעיצוב בתים, אבל זה בהחלט לא יהיה היום.

מחר יש לה יום הולדת היום הודיעו לי שאבא שלי אולי לא יגיע  כי הוא חולה

אני מקווה שהוא יבוא הוא אחיה זה אומר הרבה, וכרגיל כל פעם שאני שומעת שאבא חולה מתרוצצים לי התסרטים הכי גרועים

ומן הצד השני, הוא כבר מבוגר וכל שיעול מתחילים להריץ אותו לבדיקות בבית החולים.

במצב הזה אני מבינה למה הוא רגיש לבריאות שלי,אני מקווה שהוא יהיה בתערוכה שלי

אז כן התוכנית של היום ומחר היא לחגוג , ושקט תודה לאלים

כי במהלך השבועיים הקרובים אני צריכה יומים כאלו

התוכנית שלי ליום ראשון כוללת תחבורה ציבורית למספר כיוונים

(נראה שאני בחיים לא אלמד מה..ועוד ביום ראשון.)

 נסיעה לחיפה אם או בלי אבא

נסיעת פיצוי ברכבת ,הגעה לניחום אבלים ,נסיעה לבית האב או לאמא תלוי אם אבא חולה

וגניבת אחי הבכור ליום שלם מאבי ביום ראשון או בשני

הכנות בשלישי

פתיחת תערוכה ברביעי

בחמישי ארוחת צהריים על התערוכה שוב כי הבטחתי למישהו שקשור לעולם האמנות ולקשירות בכללי

(וזה יהיה הרבה פחות סוטה ממה שזה נשמע)

שישי-שבת שוב דודה הפעם לונה פארק עם האחים,זה לא הזמן להזכיר את פחד הגבההים שלי נכון?