עומקים

הלחץ המתמיד כרגע הוא דוקא מהלימודים

אני כל כך קרובה לסיומם והסיום נראה בלתי אפשרי

אולי זה כי אני מפחדת מהשינוים ומצד שני זה נראה עדיף על התקעות באלפי המאמרים

היו לי כבר שלושה כאבי ראש, הגוף שלי משדר משהו שאני יודעת

אני לא באמת רוצה להתמודד עם זה, אני צריכה חופש מהתואר

אני שונאת לריב עם הגוף אבל אני יודעת שאני חייבת לשרוד עד ינואר-מרץ

להשלים עבודות אחרונות ולהשלים קורסים אחרונים.

איש כמעט לא שואל אותי על הלימודים

רבים שואלים על קיצי,עלי ועליו

אני אשקר עם אני אגיד שזה לא מדאיג אותי בכלל

אבל איכשהו עם החרדות והכל

בזכות המאמצים שלו זה מפחיד פחות

אנחנו מנתחים את זה המון

אבל בסופו של דבר נראה שזה מסתכם באותו פחד קדום

ומטופש

"רק אל תעזוב אותי"