עומקים

זה היה יום מלא תהפוכות

הוא התחיל נהדר בשיחה עם גאטו

ונסיעה ארוכה שאני די אוהבת

המשיך בבירוקרטיה בלתי נסבלת,

ונהג אוטבוס עצבני הוציא עלי עצבים.

הייתי כל כך סחוטה, גם על קיצי די אוסם עבר יום קשה

שניינו היינו ממש עייפים,אבל השתקקנו לראות אחד את השני.

זה מדהים כמה שהמגע ביניינו מרפא.

יכולתי לחזור על כל היום המסויט וארוך הזה

רק כדי לחבק אותו שוב, להתמסר למגעו הנעים

ולהרגשה החמימה שמנחית עלי חום גופו.

זה זמן רב שלא הרגשתי כך לאיש.

ושוב עברתי מעין חוויה שאפשר להסבירה בטירוף

אך אחרי היום הארוך,על מנת להיות איתו שעה שוב צעדתי

ממרכז העיר למערב, הפעם באתי בנעלי ספורט

ואז לקראת סוף הדרך התיישבתי ליד עץ

הייתה לי הרגשה שהוא ה"סבתא עץ" של המקום.

סבתא עץ הוא מונח לא רישמי השואל מפוקהנטס

בילדותי בישוב של אבי, העצה הזו הייתה בכיכר של בתי הספר היסודים

היא הייתה עצה גבוהה כל חלק מענפיה המעוצב על ידי הטבע לבדו

נראה כגופי אנשים המטפסים, סוד שאולי המדע הצליח להסביר

אבל לי תמיד נראה קסם, בכל אופן

תמיד יש בכל שורות עצים, עץ שנראה גדול \מבוגר יותר,

ומשהו לא תמיד ברור נותן לו מה במראה של מזכיר לנו תוכנות של מניהגות וחמלה

אז זה מבחינתי "סבתא עצה".

לרוב כשאדם עושה שיחה עם עץ ,האדם עושה את רוב הדיבור

אך בשעה זו, פשוט הקשבתי בשעה שהיא מספרת, כמה מהירים האנשים

תמיד רצים לאנשהו בעוד היא רק מספיקה בזמן לתפוס אוויר.

ואז הגיעה תחושה משונה לרגע הראייה נראתה מוטשתת ,האדמה זזה אך הגוף שלי

היה נראה יותר תלת ממדי יותר חיי, ואז לאט לאט הרגשתי, אדמה נסחפת אוויר שיוצא

תזוזת אדמה עדינה משורש לשורש.

אני יודעת שעבור הרבה קוראים אני פשוט משוגעת

אבל בשבילי זו הייתה חוויה רוחנית מדהימה