עומקים

אני מרגישה לא השגית

אין לי כוח לעשות את העבודה

כואבות לי הידיים

ואני מרגישה שמנה

יש לי הרגשה שיצרו אותי מכונה להתמדדות

רק עד האוניברסיטה

כאילו אני בחיים לא אהיה מספיק מכונה לחיים

כאילו לא אמצע שום משרה

ולא אספיק דבר

אני יודעת שאלו פחדים ושטיות

אבל עדיין הציפורנים של החרדות שלי מחודדות היטב

לי אין שקל ועד ה20 גם לא ממש לאמא שלי

היא מוכנה להוציא אותי איתה לסרט 

אבל לא לקנות את התרופות נגד חרדה

ומצד שאני אני בלעדיהם כבר כמעט שבוע ואני עדיין חייה

מרפאה חדשה

ושוב עוד ועוד בדיקות

ושוב בטח לא ימצאו כלום

אולי עדיף שימצאו כבר וזהו