אני חושבת לחזור לכדורים נגד חרדה,
אני לא עליהם כבר כמעט שלושה שבועות
בהתחלה הכל היה בסדר
אבל בארבעה ימים האחרונים ,החרדות חזרו חזקות יותר
מבלבלות יותר וחלק מן הזמן גם אבדניות יותר
אז נכון אני חלשה נכנעת אחרי ארבע ימים בסך הכול
אבל החולשה הזאת נובעת מזיכרון של שנה מסויטת בלי הכדורים
ואת השוני ההדרגתי שהביאו הכדורים אחרי כמעט שנה של שימוש
אין שום הבדל בין לקחת כדור ללחץ דם כל החיים
לבין כדור פסיכיאטרי שכל תפקידו להשלים כימיקל שחסר במוח
ההבדל הוא רק מה שהחברה עושה מזה
רק 10% ממשתמשי הכדורים מוגדרים חולי נפש
לרוב אלו צריכים כדורים הרבה יותר חזקים מרוב מה שהאנשים משתמשים בהם
למרות זאת תגית המשוגע צצה כמעט תמיד ברגע שנודה לאדם
ברור שלא כל כדור מתאים לכל אדם
ולא תמיד ניתן למצוא את הכדור הנכון
אבל למה לא נברך על כך שיש כדור לנסות לפתור
מה שפעם היה גורם לזריקה במיידי של אנשים לבית משוגעים למשך כל חייהם
אני מאמינה שהטעות הראשונה שלי הייתה להפסיק אותם
ברור שזה בסדר ולפעמים עדיף לנסות ולהפסיק באמת
יש אנשים שגם נאלצים להתמודד עם תופעות לואי קשות
אבל הייתי צריכה לעשות את זה בהתייעצות של פסיכיאטר מבין וקשוב
ולא של רופא משפחה שמלחיץ אותי
לא מתוך תחושה של "אני רוצה להיות נורמלית ולא תלויה"
מובן שאני אשמח לצאת מזה יום אחד, ולגלות שאני יכולה להרגיש טוב גם בלי
אבל הייתי רוצה לצאת משם מהסיבות הנכונות ובליווי מקצועי
אנשים חושבים שהכדורים זה הפתרון הקל
וחלק מזה היא הסיבה שהפסקתי
הפחד מהסטיגמות,תחושת אשמה והרצון להצליח בעצמי
מתוך איזה פחד שאם אני לוקחת כדור בגודל 20 ml
זה כבר לא החלטה שלי
האמת היא שאין שום דבר קל בזה
אתה יודע מראש שזה לא מביא אותך לאושר
רק להקלה ורגיעה, וזה בעצם גורם ההתלבטות