כבר בזמן התמונה הזו הוא היה חולה במקום להיות גוש הפרווה השמן והיפה שהוא היה כשבא אלינו
אני משחררת אותו עם לב כבד אבל מצפון נקי ,עשינו את הניתוח טיפלנו בו במסירות אחרי
נתנו לו תרופות יותר חזקות ואוכל יותר טוב
אבל חודשים שלמים הוא אכל הכול והקיא
רעינו אותו נרקב ורעב מול עניינו
אתמול מצאנו בית חצר ענקית של ידיד משפחה
והוא יהיה שם אין לו עוד הרבה ימים
אז החלטנו להגשים את חלמו להיות רוב הזמן בטבע
במקום לחזור שוב ושוב למרפאה
הוא היה נראה מאושר,לפחות זה מה שאחותי מספרת
אין לו עוד הרבה ימים אני מקווה שינצל אותם
ואולי יקרא נס אחרי הכול ככה קראנו לו כי קיבלנו אותו בחנוכה לביתנו
הוא היה מקסים חכם שובה לב
הוא היה נס לבית של אמי הוא ריכך את הלב שלה
הוא לימד את אחותי הקטנה להיות אדם סבלני יותר
והוא אהב אותי ללא תנאים
והיה ישן אצלי במיטה הרבה
אני לא יוכלה לומר אפילו עד כמה אני אתגעגע אליו
ולמשהו אחר לגמרי
ממחר יחסית מוקדם בבוקר ועד ערב יום חמישי
אני לא אהיה כאן אני אקרא את כל התגובות אחרי
פשוט רוב הקוראים כאן יודעים באיזה מצב רגיש אני
ולא רציתי שתדאגו
אני אהיה בידים טובות