כשהם הגיעו אפילו המחזור שלי התחיל
הציון האחרון הגיע 86, מזל טוב יש לי תואר.
והלכתי לפסיכלוגית שמה אני מלטפת חתול שחור וגדול שהיא קיבלה בנתיים למשמרת
הוא מזכיר לי איקונים של שני בלוגים אוהבים.
אני מנסה להסביר לה וביום ראשון אני אצטרך להסביר לפסכאטרית, איך אני מרגישה.
זה קצת מצחיק אותי, כי אני אמורה להסביר משהו שאני לא לגמרי מבינה
אני התחלתי לרקוד, לא כשאנשים מסתכלים ולא להרבה זמן.
אני לא בטוחה האם ניתן לקרוא לזה ריקוד, יותר הנעת אברים לצללי הטלווזיה.
ובכול זאת עדיף על ישיבה.
התחלתי גם ללכת, פעולה פשוטה שרובכם עושים כל יום.
ובכל זאת סבתא שלי הייתה לחוצה לגמרי.
המחשבה שאני אהיה שם לבד. היא פחדה שאבא יתעצבן אליה,יגיד שהיא לא שמרה עלי מספיק טוב.
אבל ברור לי שאני לא אתאבד,לא בהליכה בכול אופן.
זוהי פיסת החופש הראשונה שניתנה לי, אני לא רוצה לדפוק את זה.
כנראה שהייתי משכנעת כי היא נתנה לי לצאת, הלכתי שעה שירי מטאל אפים ליוו את דרכי
יש לי כוונה להחליף מעט את הרצינות עם מעט שירי אנימה.
לא יקרה כלום אם אתפקע פתאום באמצע הדרך, אני גם ככה מתרגשת מידי.
רק הליכה , לעיתים נדמה לי שאני מסתכלת על זה כמעמד הר סיני.
דוקא הספרוט הכי קשה בנתיים הוא לעמוד ולבשל
לא כי זה קשה נורא, אבל נסו אתם לעמוד ולבשל לשמונה אנשים
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
