עומקים

לא עזרו לי להביא בדים אז חזרתי לצייר בעיפרון

סבתא מאוד אוהבת את זה

עץ תקועה

חיבוק עצמי

בובת סמרטוטים

האמת שהם נראו יותר טוב במציאות מאשר בסריקה

הזמן היחיד שאני לא רוצה למות, הוא כשאחרים מתים.

אולי כי אני רוצה להקדיש להם את הזמן שלהם,או כי אני רואה כמה האחרים סובלים.

היום הייה הגילוי מצבה של הסבא רבה והסבתא רבה בכתה מאוד ,כלנו היינו עצובים.

וכשחזרנו גילתי שדודה של סבתא נפטרה, סבתא בכתה שזו הייתה הדודה האחרונה שלה והלכה עם אבא מיד לניחום אבלים או הלוויה, אני לא באמת יודעת מה בדיוק קורה שם עכשיו. רק שסבתא שוב בכתה, והיה לי קשה, לפחות הפעם הבכי לא היה בגללי.

כל יום דומה לקדמו אצלי, כמו שאחותי הקצת פחות קטנה אומרת

אני יודעת שהמסגרת של הבית תוקעת אבל אני מרגישה מגונת

הפסיכלוגית פעמיים בשבוע בקושי מעמידה אותי על הרגליים

אבא רוצה לקחת אותי לאשפוז יום, זה אומר להיות במקום עם אנשים מ8 עד 15 בימים א-ה,לא סגור

אולי זה אמור להיות טוב אבל אני מאוד חוששת

אני מרגישה בושה על זה שאני כזאת

אתם יודעים..משוגעת