עומקים

עבורי זה הולך להיות פוסט אופטמי, אני לא בטוחה שכך יתפסו אותו אחרים.

התרופה החדשה שהתחלתי לקחת כנראה מתחילה לעבוד.

יש לי מעט יותר סחרחרות, ולעיתים יש לי מין פריז כשאני עוברת ממצב למצב (עמידה\ישיבה\שכיבה)

אני גם ישנה פחות טוב אבל יש לי פחות חשש מלקום.

זה כבר כמה ימים שהתאבדות היא לא תמיד המחשבה הראשונה שלי בבוקר

לפעמים אני אפילו מסוגלת להדחיק מחשבה על כך לכמעט יום שלם.

אני עדיין מרגישה תקועה, נטל כלכלי ולא מוכנה לחיים.

שום דבר עוד לא ממש השתנה.

אבל אני לא מרגישה צורך כמעט ממכר לחתוך את עצמי בעורקים

ועבורי זו התחלה