עומקים

כשהלכתי לסיור במחלקה הפסיכאטרית לטיפול יום בעיקר התביישתי

התביישתי שאני כמו אותם אנשים חולת נפש.

התביישתי שיש לי דיכאון,חרדות ואבדנות

התביישתי שאני נוטלת כדורים נפשיים

התביישתי שאני צריכה את הטיפול שם ולא יכולה להמשיך להסתפק בפסיכלוגית

התביישתי שגידלו אותי רק כדי שאפול כל כך נמוך

התביישתי בשיקום שיש אחרי , כי אני לא מסוגלת לחפש עבודה לבד 

התביישתי שגם אחרי השיקום החיים שצפוים לי הם חיים משכר מינימום

התביישתי שאני לא מסוגלת להשתחרר בעצמי ולראות את האנשים ואותי מעבר לסטיגמות

התביישתי שיש לי משפחה אוהבת ובית יפה , ועדיין אני לא מפסיקה לחשוב על מוות

נלחמתי בתחושת הבושה והמחנק הזה כל היום

חשבתי מחשבות אובדניות עד הערב

בערב הייה לי כמה שעות קטנות של שקט

אבל הבושה הזאת הורגת אותי כל בוקר מחדש

ואני לא מסוגלת להשתחרר