עומקים

כבר יומיים שכואב לי הגרון

אבל אני לא אומרת לאיש

כי אני לא רוצה שלא יתנו לי לצאת

כבר לא כל כך טוב לי במחלקה.

אני יודעת שאם אני יאמר שכואב לא יתנו לי לצאת לילה היום

ואני רוצה כי יש לאח שלי חגיגת יום הולדת. אם אומר בשלישי

לא יתנו לי לצאת ברביעי לכמה שעות עם אמא, ועם אומר בחמישי

לא יתנו לי לצאת לשישי שבת עם סבתא והאחים.

אז אני בוחנת את גבול הכאב הפיזי שלי

על מנת לצאת מעט מכאב נפשי

לפחות בדבר אחד אני לא משקרת

אם כמה שאני מבולבלת, המצב הנפשי שלי כבר יותר טוב