עומקים

נגמרת הפגישה ואני שוב הולכת את השעת טיול רגלי שלי

אבא מאחר לקחת אותי, ואני מעדיפה ללכת מאשר לחכות שוב פעם שעה על המדרכה.

אל תבינו אותי לא נכון הפסיכלוגית החדשה נחמדה, אבל היא לא מכניסה אותי לבית שלה.

הבית צמוד לקלינקה, אבל הוא איזור חסום, אפילו הדרך לשירותים מכוסה במעין בד כדי שלא יצצו לבית.

אני בטוחה שזה לא עניין של כיעור או משהו, בית פרטי באיזור ההוא בטוח נראה טוב.

אני מניחה שהיא מנסה לתת ליתר דירי הבית ולעצמה קצת פרטתיות והיא תמיד מביאה לשתינו כוסות מים.

אבל עדיין היא לא נחמדה כמו הפסיכלוגית הישנה שלי,אני מתגעגת אליה אבל מבינה שטיפול איתה לא יעבוד.

ואני חושבת האם לנסות את המשהי האחרת שכל כך המליצו לי עליה

מצד אחד היא באה עם הרבה המלצות ומצד שני,משהו לא מרגיש לי נכון.

יש לי חשש שהיא דואגת יותר לפרסום שלה מלאנשים

וגם עד שהצלחתי להפתח לפסיכלוגית הזאת, עכשיו להתחיל את התהליך שוב פעם מאפס זה די מתסכל.

באתי אליה במקור כי היא אמרה שהיא יכולה לראות אותי לפני החגים ויכולה לראות אותי פעמיים בשבוע.

אבל בנתיים אנחנו מתראים רק פעם בשבועע, מצד שני אני מניחה שזה עדיף משום טיפול.

אבא שאל אותי האם אני באמת חושבת שאני צריכה פעמיים בשבוע והאם שאלתי אותה

האמת שהיא נראת כאילו היא נורא בעד פעמיים בשבוע כך שלא שאלתי אותה

אולי אני באמת ישאל.

כשאני שואלת את עצמי אין לי תשובה ברורה

כי מצד אחד, הטיפול מתקדם ומצד שני, הוא יכל להתקדם יותר מהר.

אני תוהה האם זה לא אני מנסה לרוץ יותר מידי קדימה.

האם אני לא דואגת יותר מידי לאיך אחרים רואים את זה.

בסופו של דבר יכול להיות שזה רק שוב אני עם קוצים בתחת שלא מסוגלת לקבל שלתהליך לוקח זמן.

ומצד שני, אני מרגישה שיש לי עוד פחד מדברים כל כך בסיסיים.

עוד יומים איקון הבטחתי לעצמי שלפחות ב17 אני אגיע.

תאחלו לי בהצלחה

אה ותצפו בי http://lily-kane.deviantart.com/

(כן, אני מלאה בצומי וחרדת נטישה היום)

באמת שהיה ירח יפה היום