מאז ההליכה לאיקון אני מתחילה להגיע יותר ויותר לאנשים הביתה
הגעתי עם אחותי הקטנה לבית של ידיד שמעתה יקרא מיאו, כי זה סוג של מה שהוא
הוא בישל עם אחותי וראינו סרט ועדדנו אחד את השני
גם הוא במצב נפשי לא פשוט, הוא כן מוכר על ידי המדינה ובדיור מוגן
לא אומר שהוא לא אחלה בחור.
כמה ימים אחר כך בערך בשבת בערב, הייתה הפעם הראשונה שהלכתי לבית של מישהו ונשארתי לישון שם
היה לידיד יום הולדת והיינו חמשה אנשים זה היה אינטמי ונחמד
האווירה הייתה חופשית מהגדרות ומגדרים
והיה לי טוב , הייה לי תחושה של בית הידיד אמר שהוא רוצה לאמץ אותי בתור חתולת מחמד
ועד עכשיו קצת מבאס אותי שזה לא אפשרי
הייה לי שם חיבוק קבוצתי וחום שאני מחפשת הרבה,
והורדתי קצת מהקשיחות התמידית הזו שלי.
בערך שלושה ימים אחר כך פגשתי את טאי טאי, רציתי לראות אותה הרבה זמן
כולם יודעים שיש לי חיבה לבנות קופצניות שנמוכות ממני.
אבל בלי קשר לזה טאי טאי מיוחדת, אני יכולה להיות איתה כנה ודוגרית
וסוטה ועצמי..עם מעט מאוד מסכות ובאותו הרגע רוב ההגנות שלי מקבעות עליה ולא ממנה שזה נחמד.
קניתי לי עט גרפי wacom וקצת חבל לי שאני נוסעת לאמא ולא יהיה איתו אבל, אני לא רוצה לטרטר אותו בנסיעה
יהיה לי סיבה טובה לחזור.
הציעו לי הצעת עבודה, טובה אומנם אבל אני כמעט בטוחה שאני לא במקום לקחת אותה
ומצד שני כולם כבר מצפים שאני ארצה יותר ושאני ארצה עבודשה
ואני, אני כרגיל שונאת לאכזב ולא לעמוד בציפיות, אבל אולי אני שוב יעשה את זה.
אורפוס, אף פעם אדם לא עשה עלי רושם ראשוני כל כך טוב
אבל החיבוק שלך היה כזה חזק ומדהים
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
