מישהו אמר לי ברכבת שאני "חתיכת בשר מיותר" המינוח כמובן היה מזויעה.
והסיבה שלו הייתה סתם שיחרור קיטור ועצבים על הקורבן הראשון שיתישב
ומה יותר קל מאשר ילדה שמנה עם בד ציור שמנסה להסתדר בצורה מגושמת?
ובכל זאת, למרות שאני יודעת את כל זה הוא פגע בנקודה רגישה.
אני בעצמי מרגישה די מיותרות, אני משתדלת להתגבר על זה אבל אולי אני מקרינה את זה.
בשבוע האחרון הרגשתי לחץ חרדה ותקווה מן הצד השני בעקבות הצעת העבודה.
הלילה היחיד שזה הפסיק להטריד אותי היה היום.
רק כדי להתעורר לבוקר מוקדם מהרגיל ולשמוע את אבא מתלונן עלי.
כמובן, מהצד שלו זה בסך הכול היה דיבור עם סבתא כדי להביא את הצד שלו בסיפור שכבר נסגר
אבל באותו הזמן עם התקף חרדה זה היה נורא במקום שאני אתרגש שפעם ראשונה קמתי מוקדם
פשוט התחבאתי בחדר מתחת לשמיכה, הגנבתי את הכלב הגדול שלנו אלי ולטיפתי אותו.
אחר כך נרדמתי חזרה.
התרופה לא עוזרת לי להתמודד עם הבוקר אני מעדיפה בגלל זה להתעורר כמה שיותר מאוחר
רוב הזמן אני מתעוררת בסיבובת 11 .
הפסיכאטר שוקל להחליף לי אותה, אני לא אוהבת את הרעיון, לא אוהבת את המרדף והשינוים
שהגוף שלי עובר בחיפוש אחר התרופה המושלמת, אבל אולי זה יעזור, אולי אחרי התרופה העשירית
אני יכול פעם אחת להתעורר והבוקר לא יחרפן אותי, דבר שאני לא מאמינה שיכול לקרות כבר שלוש שנים
החרדה לקראת העבודה כנראה הייתה מיותרת ברגע ששלחתי מייל ובקשתי פרטים מדויקים נעלמו
רדפתי אחריהם לפני חצי שנה, אני לא הולכת לחזור על זה עם אני לא אראה מהם כלום עד יום ראשון.
אני אפנה לבית הספר ואתחיל לפחות בהתנדבות.
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
