עומקים

היה מצד אחד מקסים לראות את האנשים שהכרתי

בערך כשפתחתי את הבלוג הזה (10 שנים).

בכולם נשאר משהו מהעבר שלהם,ורבים מהם באמת הלכו לכיוון אמונתי.

אבל, צריך להסתכל למציאות בעיניים.

אנחנו כבר לא הנוער שהיינו.

הנעורים הלכו לרובנו ואין אפשרות להחזיר את העבר.

וכך בעוד יכלותי לשמוח עם כולם,לספר מהם על מצבי הטוב.

ולשמוע איפה הם בחיים.

אם מעטים מהם יכלתי לעשות שיחה מלאה וכנה.

למעשה רק אם אחד.

האדם היחיד משם שידעתי שלא משנה מה אגיד ,לא ישפוט אותי.

תחושה שפעם הייתה לי עם כולם שם.

תחושה שאני תוהה האם עם הזמן היא תיהיה ניתנת לשיחזור?

האם היא בגלל שינוים שאני עברתי או שינוים שהם עברו או סתם בגלל שעבר זמן?

ביום שבת אני הולכת לפגוש קבוצה של חברים חדשים, את רובם הכרתי בחצי שנה האחרונה.

 יהיה ממש מעניין לראות את הבדלי הגישה

אני תוהה האם זה יעיד על כמה שהשתנתי